חיפוש

איך בונים חזון וייעוד לקהילה?

הקמת קהילה דורשת תכנון מראש. הנה השלב הראשון - בירור הצרכים של חברי הקהילה ואיך אנחנו יכולים לספק להם מענה.

פעמים רבות, מובילי ומנהלי קהילות חושבים על רעיון, בוחרים פלטפורמה ומתחילים להקים קהילה. לפעמים זה גם מצליח. אבל קהילה יכולה גם לקום במחשבת תחילה – עם תכנון נכון ומענה אמיתי לצרכים של אנשים. איך עושים זאת, ואיך תוכלו לדעת אם הרעיון שלכם לקהילה יכול באמת לשרת אחרים?

קהילה איכותית היא כזו שמעצימה את חבריה, ומספקת להם סיבה לחזור אליה שוב ושוב. הנה שלושת השלבים הראשונים לתכנון קהילה. בסופם תוכלו לבנות לה חזון וייעוד, ולהסביר טוב יותר לשם מה היא הוקמה:

1. מטרות חברי הקהילה – מהם הצרכים שלהם?

על מנת להתחיל לבנות קהילה, אני ממליצה קודם לגשת אל חברי הקהילה.

כדאי לענות על השאלות הבאות:

  • מי אמורים להיות חברים בקהילה?
  • האם יש הומוגניות בין חברי הקהילה הצפויים להגיע?
  • מה משותף לחברי הקהילה?
  • האם יש תתי קבוצות?
  • מהם תחומי העניין שלהם?
  • לאילו קהילות נוספות הם שייכים?
  • מהן התשוקות, התקוות, החלומות שלהם?
  • מהם החיפושים שהם מבצעים, איזה מידע או ידע חסר להם?
  • מהם הצרכים שלהם?
  • האם קיים כבר מענה לצורך הזה?
  • באילו מישורים של החיים שלנו הקהילה באה לתת מענה? אנשים נעזרים בקהילות בכל תחומי החיים שלהם- אישי, מקצועי, פנאי. לדוגמא, אם המישור הוא מקצועי יתכן והקהילה תשמש לרכישת ידע מקצועי על בניה ירוקה ומיועדת לאדריכלים. אם המישור הוא רוחני, אולי הקהילה תשמש כקבוצת מדיטציה לאנשים שרוצים ללמוד טכניקות חדשות להירגעות.

טיפ: ניתן להיעזר בפירמידת הצרכים של מאסלו על מנת להבין על איזה סוגי צרכים אנחנו יכולים לענות. אברהם מאסלו, פסיכולוג חברתי הומניסטי, חילק את הצרכים האנושיים ל 5 רמות, וטען כי רק כשהצרכים הבסיסיים מקבלים מענה, ניתן לעבור לרמה של הצרכים הגבוהים יותר. השלב הבסיסי ביותר בפירמידה הוא צרכים פיזיולוגיים: אוכל, ביגוד, מחסה, בריאות. השלב השני הוא בטחון ובטיחות – הגנה מפשע למשל. השלישי הוא סוציאלי – היכולת לתת ולקבל אהבה, והצורך בשייכות (מה שמסביר את קיומן של קהילות). הרביעי הינו הערכה עצמית, כולל היכולת לרכוש את הכבוד של אחרים. ושלב החמישי הוא הצורך בהגשמה עצמית – היכולת לפתח מיומנויות ולהגשים את הפוטנציאל האישי. כל צורך כזה יכול לקבל ביטוי אוף ליין ואון ליין. לדוגמא, ברמה החמישית, הצורך בהגשמה עצמית יכול להתבטא ביכולת לקחת חלק פעיל בקהילה, שיכול לפתוח אותנו להזדמנויות חדשות, וכך לממש את הפוטנציאל שלנו.

אם הקהילה כבר קיימת, ניתן להיעזר בחבריה ופשוט לשאול – באמצעות סקר, שאלון וכד'. אם הקהילה עדיין לא קמה, מנהלי או מובילי הקהילה יכולים לעשות סיעור מוחות ולחשוב יחד כדי לענות על השאלות.

בתום השלב הזה תוכלו להכין רשימת צרכים של חברי הקהילה. כיוון שהפוקוס של קהילה טובה צריך להיות על התועלת לחברי הקהילה, כדאי גם להתחיל לחשוב האם וכיצד אנחנו יכולים לספק מענה לצרכים האלו.

אם הקהילה לא תענה על צורך אמיתי של חברי הקהילה, לא תהיה להם סיבה לחזור. אחד הדברים שיעזרו לנו להחזיר אותם הם התכנים בקהילה, שאמורים לענות על הצרכים שזיהינו. עוד על תוכן בקהילות, כאן.

תוצרי השלב הזה – רשימת צרכים של חברי הקהילה. רצוי גם לדרג אותם מהבסיסיים או החשובים ביותר.

2. מטרות הבעלים/מקימים – ממש באותו האופן, בשלב זה הפניית הזרקור היא לבעלים/מממנים/מקימי הקהילה. ניתן לשאול בשלב זה שאלות כגון:

  • מהי המטרה שלהם בהקמת הקהילה?
  • מהי המוטיבציה?
  • מה תיחשב הצלחה בעיניהם?
  • איך היא תימדד?

תוצרי השלב הזה – רשימת צרכים ומטרות של מנהלי/בעלי הקהילה. רצוי גם אותה לדרג.

3. שילוב צרכי חברי הקהילה והבעלים, לרשימה אחת – שתשמש כ"רשימת מאסטר". ברשימה זו אמורים לבוא לידי ביטוי המטרות והצרכים החשובים של חברי הקהילה ומקימיה, כך שהם משולבים יחד. רשימת המאסטר הזו יכולה לשמש אותנו לבניית חזון, ערכים וייעוד לקהילה:

חזון – יסביר מדוע הקהילה קמה ומהי המטרה שלה.

ייעוד – איזה סוג קהילה אנו בונים, עבור מי היא קיימת, וכד'.

וכמובן הערכים שלאורם הקהילה מתנהלת.

דוגמא – בקהילה של EBAY הערכים מתוקשרים בצורה מאוד בסיסית וברורה כ- community values

כדאי להבחין בין ייעוד פנימי (שישמש את מובילי הקהילה) וחיצוני (שיתוקשר לחברי הקהילה). הייעוד החיצוני הוא אחד הדברים הראשונים שחברי הקהילה יראו. למשל אודות הקבוצה, כללים וכד'.

תוצרי השלב הזה – רשימת מאסטר של צרכים מחד ומענה להם מנגד, שישמשו לחזון וייעוד לקהילה.

כשמטרת הקהילה, החזון, הייעוד והערכים שלה ברורים ומתוקשרים היטב, כל מי שנמצא בה אמור להרגיש טוב ובטוח יותר עם החברות בקהילה.

נקודה למחשבה: כשמדובר בקהילת מותג – אם המטרות לא יענו הן על צרכי חברי הקהילה והן על צרכי המותג, יש סיכוי שמהר מאוד חברי הקהילה יהפכו להיות שגרירי מותג בלבד. זה לא דבר רע בהכרח, אבל יש הבדל בין שגרירות מותג לבין קהילה, גם אם היא שייכת למותג עצמו. ההבדל נעוץ בעיקר בכל הקשור לתקשורת הדו כיוונית.

עוד על ההבדל בין קהילות לשגרירות מותג, כאן.

הערה קטנה: למרות כל הסדר הזה שאני מציעה, כדאי גם להתכונן לדינמיות של הקהילה. קהילות משתנות עם הזמן – הן לא רק גדלות, אפילו המטרות שלהן עשויות להשתנות. ניתן לחזור אל 3 השלבים האלה אחת לזמן מה, כדי לדייק עוד יותר את החזון והייעוד, ולהיות עם יד על הדופק בכל הקשור למענה לצרכים (המשתנים) של חברי הקהילה.

אז רגע לפני שאתם מסתערים על קבוצת הפייסבוק הבאה, מומלץ לחשוב על מטרות הקהילה, החזון והייעוד שלה. מי יודע, יש סיכוי שתגיעו למסקנה שפייסבוק היא לא הפלטפורמה הנכונה עבור הקהילה שלכם…

עוד על השלבים להקמת קהילה, כאן.

מקימים קהילה? מוזמנים להוריד את המדריך להקמת קהילה, כאן. 

יש לכם אחת ואתם רוצים לקחת אותה שלב אחד קדימה? בשביל זה אני פה! מוזמנים ללמוד עוד על קהילות בקורס דיגיטלי. פרטים פה. 

2 תגובות

  1. כתבה מעולה וחשובה מאד.
    חזון משולב וייעוד ברור חיונים ליצירה ושמירה על כל קהילה.

    1. תודה רבה נעה, שמחה לשמוע שאת חושבת כמוני… יותר מדי קהילות מתנהלות רק באינטואיציה, ועם כל הכבוד לה (ויש לי המון כבוד אליה), קצת חבל.

מה חשבת? אשמח לשמוע את דעתך

האימייל שלך לא יוצג באתר, אני מבקשת אותו לצורך אימות וסינון ספאם.

שדות חובה מסומנים ב- *

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)

עוד באותו נושא

גיל מרטנס

כיף שהגעתם ונעים להכיר. קצת עלי? אני עוסקת בנושאי שיווק ומיתוג באמצעות תוכן, השפעות המדיה החברתית על החברה, ניהול קהילות, ועוד.

מרצה באקדמיה ובארגונים. מהנדסת תעשייה וניהול, יש לי תואר שני בבריאות תעסוקתית, ואני דוקטורנטית בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה בבר אילן. אני גם בלוגרית, כותבת, תולעת ספרים. ולעולם לא מפסיקה להתרגש מהמילים הכתובות.

אה, ואני קמה כל בוקר בחמש לתרגל קונדליני יוגה. חיה ונושמת מוזיקה.

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)