מה למדתי מכמעט שש שנים של בלוגינג?

שש שנות בלוגינג מאחורי. הנה התובנות שלי

16 תובנות לסיכום שנת 2016

וואו, כמעט שש שנים!! לא ייאמן!

התחלתי בבלוג מקומי, המשכתי (ודי זנחתי לאחרונה) עם בלוג בסלונה, נחשפתי עם בלוג אישי והנה אני פה, עם הרביעי במספר (לא כולל בלוגים עסקיים שאני מלווה או מנהלת. שיואו!).

מה למדתי במהלך השנים האלו? קחו נשימה, זה הולך להיות ארוך:

  1. על השינויים המהירים המתרחשים בעידן הטכנולוגי המטורף הזה שלנו. מי היה מאמין שנקרא ספר שניה לאחר שרכשנו אותו בלחיצת כפתור, נשמע אלבום דקה לאחר שיצא דרך הסלולרי, נתרגל יוגה עם הלפ טופ, נתקשר עם מזכירה וירטואלית עם קול לבחירתינו, וכעבור שנה נחשוב שכל זה כל כך מיושן! שלא נדבר על מה קרה לבלוגים בשנים שחלפו.
  2. על התמדה ועל עקרון הבמבוק. לאחר חמש שנים וחצי של כתיבה בבלוגים, אני מבינה כמה התקדמתי! למדתי והתפתחתי וזרעתי את הזרעים הנכונים עבורי, וכשהתחלתי לפרוץ החוצה, כמו במבוק, זה יצא גבוה, ירוק (טוב נו, הייתי חייבת) ויפה.
  3. על אוקיינוס הידע הבלתי נדלה. מה שתרצו, איפה שתרצו, בזמן שתרצו, ואפילו במחיר שתרצו. אין היום תירוץ – כל אחד יכול ללמוד – ספרים, סדנאות, קורסים, הרצאות. שפע של מידע וידע לכל דורש. וכמה אני אוהבת ידע! כך קרה שבשנים האחרונות השתתפתי בסדנאות ובכנסים, קראתי עשרות ספרים, ואלפי מאמרים ושכללתי את הידע שלי על הבלוגים. וזו רק ההתחלה.
  4. על דרכים שונות לתרום לחברה. עוד לפני שהבנתי מהי מטרת הבלוג המקומי, היו לי יסורי מצפון שאני לא פעילה מספיק בועד הכיתתי, בהנהגת ההורים, או בארגון ערבי הגיבוש למיניהם. לקח לי זמן, אבל הבנתי שכל אחד יכול למצוא את הדרך שלו לתרום לחברה. אצל אחד זה ארגון מסיבות סיום, ואילו אצל האחר זה חשיפת החלומות של האנשים מאחורי העסקים המקומיים.
  5. על אותנטיות ולמה אין לה תחליף. כי זיוף מריחים מקילומטרים. גם בכתיבה. להיות אני זה הכי קל, הכי מדויק והכי עובד. אוסקר וויילד עלה על זה כבר מזמן, אז קטונתי.
  6. למה כדאי לומר יותר "כן". כשעשיתי את המעבר מעיסוק לעסק, קיבלתי די הרבה "לא". ואז החלטתי להכניס יותר "כן" לחיים שלי, והתחלתי לומר "כן". הרבה מאוד "כן". מאז הכנסתי לחיים שלי דברים כל כך יקרים!
  7. על הקשר בין דיסוננסים קוגניטיביים ובלוגים. עולם הבלוגים שלי לימד אותי שיש דברים שרק שם עובדים לי – רגש ועסקים, שיווק וקהילה, קבוצת נשים ואני. והיד עוד נטויה.
  8. על ניסוי וטעיה. אחת הדרכים החביבות עלי ללמידה. ניסיתי, טעיתי, למדתי, המשכתי הלאה. הניסויים שכשלו, אגב, מתועדים בבלוג, כתזכורת אנושית למסע הזה.
  9. על קלילות. כי בסך הכל אנחנו לא מצילות פה חיים (אולי רק חלומות). אז בואו ניקח את עצמנו בפרופורציות. אם פוסט לא הצליח, לא קרה כלום. מחר יום חדש.
  10. על כוחן המסרס של השוואות. "איך יכול להיות שיש לי רק 3 לייקים, זה היה פוסט הרבה יותר טוב משל X?", "איך זה שלא מקדמים אותי ואותה כן"?, מכירות את זה? אז תשכחו מזה! ברגע שנגמלתי מהשוואות, שחררתי את עצמי. וזה מחזיר אותי לאותנטיות – אני מי שאני, עם הלייקים, והמסע שלי, והדרך שלי, והקצב שלי והנישה שלי. וטוב לי עם עצמי, האמת. חברה נתנה לי עצה נהדרת "לעולם אל תשווי את מאחורי הקלעים שלך לבמה של מישהו אחר". מעבירה הלאה.
  11. על פתיחות למסע בלתי ידוע. בלוג הוא תמיד מסע שרב בו הנסתר על הגלוי. ברגע שמתמסרים למסע הזה, לתהליך, ומלווים אותו בכתיבה, דברים כל כך מופלאים קורים. זה יכול לשנות חיים. נסו את זה בבית.
  12. על צניעות. כי בסך הכל גם אני מתנסה, ולומדת, וטועה, ושוב לומדת. השיווק הכי טוב שלך יהיה הידע שלך ולא ה"אני אני אני" שכולנו חוטאים בו הרבה יותר מדי.
  13. על הכרה בערך של עצמך. אחד הדברים שלמדתי, וממש לא בקלות, הוא שאנחנו, הבלוגריות, חייבות לדרוש תגמול על ההשקעה שלנו בכתיבה עבור אחרים. עבור אחת זה יכול להיות תשלום על הכתיבה שלנו, עבור אחרת זו יכולה להיות חשיפה, או מוצר. אתמול, כשאמרתי לבעלת עסק שפוסט עליה יעלה כך וכך, היא הגיבה: "פעם ראשונה שבלוגרית מבקשת ממני תשלום על כתיבה עלי". אמרתי לה שחבל מאוד שכך. כששאלתי אותה אם היתה מוכנה לתת מוצרים בחינם, היא התחילה לגמגם. עם זאת, אני אופטימית. ויש לי סיבות! הבלוגריות סביבי דורשות ומקבלות תשלום עבור הכתיבה שלהן. מגיע להן כל כך!
  14. ובהמשך לתובנה הקודמת, על לגרום לשינוי לקרות ולא לחכות לאחרים שיעשו זאת בשבילך. את רוצה שיכירו בבלוגינג כמקצוע מכובד? תתחילי את בעצמך לבקש תשלום על העבודה, לכתוב פוסטים טובים, לתת ערך, ולשלם לכל מי שאת נעזרת בשירותיו. זה אמנם בחיתולים, אבל זה מחלחל. וזה מתחיל בנו.
  15. על דיוק תוך כדי תנועה. זה לא באמת הכמות של הטראפיק שיש לך כבלוגרית, זה איזה טראפיק (מי האנשים שקוראים אותך). זה לא רק על מה את כותבת, אלא איך. זה לא רק מה שאת חושבת, אלא איך שאת מעבירה את הלאה. זו לא המטרה שהיתה לך לפני 3 שנים, זו המטרה שהבזיקה במוחך אתמול בלילה. טוב, הבנתם. זה לדייק את מה שאת עושה, את מה שאת רוצה, ואת מה שנכון לך, כל הזמן. וזה דיוק תוך כדי תנועה, מהסוג האהוב עלי ביותר.
  16. על האופן המפתיע בו דברים מתחברים. השנה חזרתי לגעת בעולם העסקים (ולא רק הקטנים והמקומיים האהובים עלי כל כך), ממנו נמלטתי לפני שנים. אבל חזרתי אחרת, עם אג'נדה מאוד ברורה לקדם עסקים דרך בלוגים. פתאום מצאתי את החוליה החסרה שהיתה לי שם – הרגש. השלב הבא הוא כנראה חיבור בין המוזיקה למה שאני עושה עם הבלוגים, ולא רק דרך הבלוג הסופר אישי שלי. יש לכם הצעות בשבילי? אני מראש אומרת "כן".

4 תגובות

  1. בלוגולדת שמח…. מעניין לקרוא את התובנות שלך, ולראות גם איך הבלוגים כפלטפורמת תוכן וכפלטפורמה עסקית הולים ומתפתחים.
    בהצלחה גם בהמשך, ולהתראות ברחבי הרשת

  2. גיל, תובנה נוספת זה החשיבות של לעצור ולהסתכל על מה שעברנו 🙂 על מה שהשגנו וכיף לקרוא את הסיכום הזה. מזדהה עם הרבה מזה כבלוגרית בעצמי מספר שנים.
    מחשבה שעלתה לי לגבי תשלום על העבודה שלך, שלנו כבלוגריות. מהחוויה שלי הבלוג שלי הוא כלי שיווקי, אפילו אם לא התכוונתי לכך מראש. אני מוזמנת להרצות, להנחות ולהדריך , לכתוב וכיום בפילדלפיה – להדריך סיורים בעיר… כל אלה תוצרים של כתיבה
    אבל תשלום עבור פרסום לאחרים – פרסום ממומן – חשוב שיהיה מסומן בדרך כלשהיא בבלוג. אחרת, זה עלול לעורר חוסר אמינות. "האם היא באמת מתלהבת מהעסק המקומי או ששילמו לה לכתוב את זה… " בנוסף, תשלום על יחסי ציבור מנטרל את היכולת שלך להעביר ביקורת . זה סוג של מחיר על ההחלטה, אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

    בכל אופן, אני עוקבת אחרי העשייה המגוונת שלך , זה מעניין ומלהיב.
    עפרה

    1. צודקת עפרה! זה באמת מאוד חשוב.
      לגבי תשלום, או מדויק יותר יהיה לומר – תגמול. זו סוגיה באמת מורכבת. אם את זוכה לחשיפה ובעקבותיה להזמנות, הרי שזה תגמול ראוי ונהדר! לכן לא כתבתי רק "תשלום". לכל אחת יש מודל או מושג שונה של התגמול שהיא מעוניינת לקבל… אילו היית יודעת כמה מחשבות עברו לי עד ההחלטה לדרוש תגמול כלשהו בעד הכתיבה שלי בבלוג המקומי (לא פלא שזה לקח לי מעל 3 שנים)… זה אכן מקום מאוד לא פשוט. אני נתקלת לצערי בהרבה בלוגריות שזה ממש מחסום אצלן, גם כאשר הן כותבות עבור מישהו אחר, והייתי מאוד רוצה שהן קודם כל יכירו בעבודה שלהן ככזו שגמול בצידה…

מה חשבת? אשמח לשמוע את דעתך

האימייל שלך לא יוצג באתר, אני מבקשת אותו לצורך אימות וסינון ספאם.

שדות חובה מסומנים ב- *

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)

עוד באותו נושא

גיל מרטנס

כיף שהגעתם ונעים להכיר. קצת עלי? אני עוסקת בנושאי שיווק ומיתוג באמצעות תוכן, השפעות המדיה החברתית על החברה, ניהול קהילות, ועוד.

מרצה באקדמיה ובארגונים. מהנדסת תעשייה וניהול, יש לי תואר שני בבריאות תעסוקתית, ואני דוקטורנטית בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה בבר אילן. אני גם בלוגרית, כותבת, תולעת ספרים. ולעולם לא מפסיקה להתרגש מהמילים הכתובות.

אה, ואני קמה כל בוקר בחמש לתרגל קונדליני יוגה. חיה ונושמת מוזיקה.

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)