תחילת 2017, הבלוג המקומי שלי כבר אוטוטו בן שש, ואני עדיין נאבקת בטראפיק. אולי נאבקת היא מילה קצת דרמטית מדי, אבל האמת היא, שבין תהייה אחת לשניה אני עוצרת ובודקת האם בכלל שווה להמשיך? האם הבלוגים עדיין יוצרים אפקט? אולי עייפתי את הקוראים שלי עם כל הכלכלה המקומית הזו? ולמה לעזאזל הטראפיק שלי לא גדל מיום ליום??
מסתבר שאני לא לבד. בשנה האחרונה, אתרים רבים, וביניהם כמובן בלוגים, חוו ירידה או עצירה בטראפיק. למה זה קורה?
- אנחנו מוצפים במידע, ולמי יש את כל הזמן לקרוא עוד ועוד מאמרים?
- משך הזמן שאנחנו מסוגלים להתמקד יורד ויורד. קראתי שזמן הקשב של הקורא הממוצע בדף אינטרנט צנח ל 8 שניות. 8 שניות??? מה אפשר לקרוא בזמן הזה?
- הנראות בפייסבוק ירדה פלאים. היום מדברים על כ 3-5% מהעוקבים שנחשפים בממוצע לכל פוסט. כיוון שבלוגרים רבים נשענים על קידום והפצה ברשתות החברתיות, הטראפיק צנח לו יחד עם הנראות הכמעט אפסית הזו.
יצאתי לקרוא, לשמוע וובינרים וללמוד מה אפשר לעשות עם הטראפיק הזה.
אז מה עושים?
- נושמים.
- עובדים על הסבלנות שלנו. יוצאים לקרוא וללמוד ולהבין שבניית טראפיק, כמו הרבה דברים בחיים, לוקחת זמן.
- בוחרים להסתכל על הצד החיובי. לפני יומיים העליתי שוב לינק בפייסבוק לדף האודות בבלוג, ובעקבותיו באו כ 120 אנשים לצפות בו. זה לא הרבה, אבל אז אמרתי לעצמי "120 אנשים עצרו הכל, לחצו על לינק ובאו לקרוא את הסיפור שלי. 120 אנשים. זה מדהים! הם השקיעו בי את הזמן הכל כך יקר שלהם. וואו. מדובר בשפע!" בשנייה הרגשתי בת מזל כל כך. זוכרים את נפלאות ה"כן" שלי? זה עובד גם כאן.
- בהמשך לנקודה 2, מסתכלים על הטראפיק לא כעל מספר, אלא כעל אנשים אמיתיים. כאלו עם חלומות, פחדים, בעיות ואהבות. כאלו שאולי הצלחנו לתת להם ערך בפוסטים שלנו.
- בוחרים לאפיין את הקורא האידיאלי שלנו (אם לא עשיתם זאת עד היום) – מי הקורא שאנחנו רוצים שיגיע לבלוג, יקבל ממנו ערך, יעשה משהו עם הידע שנתנו לו? הרעיון הוא לייצר טראפיק איכותי, קהילה מעורבת, קוראים נאמנים, או אם מדובר בבלוג עסקי – לקוחות פוטנציאליים. ברגע שנבין קצת יותר את הקוראים, נדע איזה ערך נוכל לתת להם, וזה אולי הדבר הכי חשוב לטראפיק איכותי.
- לאחרונה צצות המלצות סותרות למה שהתרגלנו – במקום למלא את האתר בתוכן עוד ועוד, להעדיף פחות תוכן אבל איכותי במיוחד. ניל פאטל דיבר על כך בוובינר ששמעתי לא מזמן, וקראתי על כך בעוד כמה מאמרים, למשל כאן.
- לצאת ללמוד ולחקור את מאפייני הטראפיק שכבר יש לנו, או לאתרים דומים. להשתמש באנליטיקס ובכלים נוספים הנותנים לנו מידע על הגולשים, העדפותיהם, מילות החיפוש שלהם וכד'.
- אחת השיטות עליהן קראתי כבר מזמן, ואני עדיין נתקלת (ואוהבת) – אופטימיזציה של פוסטים ישנים וטובים. אם פוסט עבד טוב, אין סיבה שהוא לא ימשיך לעבוד טוב. כדאי לעשות רשימה של כאלה, ולשפר אותם מבחינת SEO, תוכן וכד'.
- ניסוי וטעיה. לארח כותבים, להתארח אצל אחרים, ליצור שיח סביב פוסטים ולהשתתף בקבוצות רלוונטיות, לייצר קשרים ונטוורקינג, לספק ידע בחינם ועוד. הספרות והמאמרים עמוסי שיטות להעלאת טראפיק. מנסיון, לא כולם יתאימו לכם. אבל רק הניסיון ילמד מה מתאים לכם ולקהל שלכם. אין כמו בלוג להתנסות בו.
- להתחבר חזרה לתשוקות שלנו ולקוראים שלנו, ולנסות לחבר בין השניים. המפגש הזה יוצר יופי של פוסטים ומוצרים. זה הזמן להיות יצירתיים.
המסקנה שלי? גם במקרה של טראפיק, מדובר בשיפור מערכת היחסים שלנו עם הקוראים. שיפור תמידי.
טוב, יצאתי לבדוק קצת מדדים ולהתחבר חזרה לתשוקות. ואתם?
מאוד מעניין, תודה גיל.
ההערות חשובות ועם זאת המסר, האמת, גם קצת מעציב. לפי מה שראיתי בסרטוני ההדרכה שקישרת, מדובר בצורך להתנהלות טכנית ושימוש בטכניקות של כתיבה מחושבת לצורך קידום הטראפיק. המודעות לעניין מאוד חשובה והמיומנות בוודאי עוזרת ולכן תודה על המידע שחלקת, אבל נראה לי שלדגש על כתיבה כזו יש מחיר מסוים, במיוחד אם הבלוג אינו למטרה כלכלית. לא בטוחה שאני בסיפור הזה כרגע.
אני מסכימה לגמרי. בכל פעם שאני קוראת את המאמרים ה"סופר טכניים" האלו משהו מתכווץ לי בבטן…
זו הסיבה שאני ישר קופצת למסקנה ששוב יש טעם להתחבר לתשוקות 🙂
הי גיל. אני חגית. זו הפעם הראשונה שלי אצלך בבלוג. הגעתי כי חברה שלי שיתפה את הפוסט הזה בפייסבוק. בעיני אין תחליף לתוכן איכותי ורלוונטי שנובע היישר מהתשוקה של מי שכתב אותו. שום טכנולוגיה או מדיניות של רשתות חברתיות לא יכולה להתחרות בווייב המדוייק והנקי הזה. המון תודה על פוסט מצוין.
הי חגית, נעים מאוד. כיף שאת פה 🙂
אני מסכימה איתך לגבי התוכן, כי חיבור לתשוקה ולקוראים הוא הסוד. לצערי, גם בתחום היותר "טכני" יש איך לעזור לנו – אבל מודה שגם אני עוד לא שם…
תודה רבה גיל. למדתי עוד דברים חדשים. אין עלייך!
תודה יקירתי. שמחה לשמוע 3>