זה קרה לי לפני כמה שבועות. טלפון אחד שהפך לי את הבטן וגרם לי למחשבות האלו שמגיעות בערך אחת לחודש: מה אני בכלל עושה? למה דווקא בלוגים? האם זה בשבילי? מה יש לי לתת? מכאן ועד המחשבה לסגור את כל הבלוגים ולחפש לעצמי קריירה חלופית. הפעם המערבולת היתה קשה מתמיד.
אני כבר רגילה לריטואל הזה, המגיע אחת לזמן מה, מערבב טוב טוב את הקוקטייל הזה שרקחתי לעצמי בשנים האחרונות, ומסתיים במבט קדימה. האם לפעמים אנחנו זקוקים לטלטול הזה, כדי להתקדם?
האם נדרש לפעמים לקחת צעד אחורה, כדי להתקדם שניים קדימה?
כנראה שכן, בתנאי שנדע לנתב את זה למקומות הנכונים.
אותה שיחת הטלפון שלחה אותי למחקר אישי שארך שלושה ימים, ובו גיליתי שאני לגמרי בכיוון הנכון. ביליתי שלושה ימים בשיטוט במאות פוסטים בבלוגים עסקיים, והבנתי שאני לא לבד. יש עוד המון בלוגרים שחושבים כמוני, שמאמינים במדיה הזו, שיש להם מה לספר ויודעים שכאשר התוכן מדויק, יש מי שיקרא.
בתום הטלטלה הקצרה הזו, גיליתי את המסר שלי, בתור בלוגרית. דייקתי אותו רק לאחר כמה לילות ללא שינה. כשהוא הגיע זה היה רגע מכונן!
אבל לא חייבים לא לישון כדי לדייק את ה"למה" שלנו. הנה כמה דרכים שעזרו לי ויכולים לעזור גם לך:
- לכתוב. את ההתלבטויות, את השאלות, את אי הדיוקים, את התסכולים. בשלב הראשון אני נוהגת פשוט להוציא אותם החוצה (דפי הבוקר שלי סובלים הכל!), ובשלב השני לסדר אותם. לאחר מכן אני יודעת קצת יותר טוב עם מה יש לי עסק.
- מתוך הכתיבה, להבין מה ה"אני מאמין שלי". על מה אני לא אסכים להתפשר, מהי הדרך שלי. איפה הקווים האדומים. לסמן אותם היטב.
- לצאת וללמוד. לעשות מעין מחקר על התחום שלנו. לראות מה יש ומה חסר, מה חושבים אחרים. אני מאמינה בללמוד מגדולים ומתקדמים ממני. היום זה גם נעשה כל כך קל! פותחים מחשב וצוללים לתוך ים של ידע. לא לשכוח לכתוב מה למדנו (אני כבר לא סומכת על הזיכרון שלי. אז כל דבר חייב להיות מתועד). הנה דוגמא לחלק מהדברים שלמדתי מהמחקר שביצעתי באותה אפיזודה חולפת ומטלטלת.
- סיעור מוחות עם בלוגרים אחרים, אנשי מקצוע, יועצים או חברים. כי לפעמים רק המילה המדוברת מצליחה להוציא החוצה את מה שמתחולל לנו בראש. ושוב לכתוב את התובנות.
- לעשות אינטגרציה של כל השלבים הקודמים – ידע מקצועי, האני מאמין שלי, והדברים שעלו בשיחות עם אחרים. זה יכול להיות במסמך, מצגת, פוסט או כל מה שיעזור לכם לסדר את העניינים.
- אם יש מה לעשות, לבנות "תכנית פעולה". אני נעזרת בטבלת אקסל שבה יש תוצאות שמתורגמות למשימות ואז לפעולות ברמה הכי בסיסית, כולל תאריכי יעד וסטטוס (אני נעזרת בשיטה מהספר "לגרום לדברים לקרות"). זה עוזר לי לעשות סדר.
- ואז – לשחרר את התלות בתוצאה. להבין שעשית הכי טוב שיכולת, שלמדת, שהבנת. ושהתוצאה הנכונה מכל אלו פשוט תגיע. נפלאות היקום וכד'.
- לחזור לישון בלילה.
חשוב להבין, גם אם בדיעבד, שהטלטלות האלו הן לעיתים בדיוק מה שהיינו צריכים.
קרה לכם? שתפו. אשמח לשמוע שאני לא לבד 🙂
יאאאאא. וזה מבלי שדיברנו ממש. אני מרגישה אותך ומרגישה את עצמי. זה כל כך אני. המילים בראש לא מצליחות לצאת. נערמות אחת על השנייה ולא מתחברות למשפט כתוב. בעסה. שתעבור כבר, נו!!!!
אבל תראי, יצאו מזה יופי של דברים… 🙂
כתוב מעניין מאוד והרבה מעבר לכתיבת בלוג אלו הנחיות רחבות מאוד לגבי כתיבה בכלל.תודה גיל
תודה רבה עירית! כן, זה כנראה נכון גם מעבר לבלוגים 🙂