איך גורמים לפוסט להיות סריק?

למה חשוב שהפוסטים שלנו ייראו טוב? ואיך גורמים להם להיראות כאלה?

או איך נגרום לפוסט שלנו להיות נעים לעיני הקוראים?

מה אתם עושים כשאתם נתקלים בפוסט שנראה כך:

כן, גם אני, ברוב המקרים, בורחת. זה לא קורה סתם. אנחנו מעריכים פוסטים קודם כל באמצעות המראה הויזואלי שלהם. ואין פלא – המוח שלנו יודע לתפוס את הויזואל הרבה יותר מהר, והרבה יותר טוב. לכן, אם טקסט נראה כך, יש יותר סיכוי שנקרא אותו, נכון?

אז מה עושים כדי שהפוסט שלנו יהיה נעים לקריאה, או בשפה המקצועית "סריק" (כלומר שהעין קודם כל תסרוק אותו ותעריך שהוא שווה השקעה)?

  • פסקאות קצרות – בגדול, כל פסקה אמורה להכיל נושא אחד בלבד. בספר האחרון שקראתי על כתיבה, דובר על פסקאות אידיאליות של 3-5 שורות. תאכלס? גם 2 עובדות.
  • משפטים קצרים. יש לנו קטע כזה במוח, שבכל פעם שאנחנו נתקלים בסימן פיסוק, אנחנו עוצרים לשבריר שניה, ומעריכים מה קראנו עד עכשיו. ככל שהמשפטים ארוכים ומסורבלים, ההערכה הזו מתרחקת מאיתנו, ואנחנו עובדים יותר קשה. ומי, במיוחד בעידן המהיר והדיגיטלי הזה, רוצה לעבוד קשה?
  • חלוקת הטקסט לנקודות. למשל Bullets עובדים מעולה. כוחן של הרשימות עדיין במותנן. פוסטים ובהם רשימות פשוט עושים לנו סדר בראש ובעין.
  • כותרות משנה. גם הן גורמות לחלוקה של הטקסט, לסדר בעיניים ולעוד אפשרות להבין על מה מדובר בטקסט. גם פורמט של שאלות ותשובות יכול לעשות לנו סדר בעין.
  • כל מה שהופך את הנראות של המלל לשונה, לא משעמם – הדגשות, צבע שונה, פסקאות בגדלים שונים. כל מה שייתן לנו לרגע משהו שונה בעין. כמובן שיש להשתמש בהם במתינות, אחרת נייצר צעקה אחת גדולה וצבעונית.
  • ויזואל – שילוב של תמונות, וידאו, איורים או אינפוגרפיקס יעשה טוב כמעט לכל פוסט. זה הזמן בו מאפשרים לקורא שלנו לרגע לנוח. התמונות או שאר פעלולי הויזואל גם מחלקים את הכתוב, וכך לעיתים גם טקסט ארוך נראה כמו משהו שאפשר לצלוח.
  • סימני פיסוק מוגזמים – תיזהרו עם זה. מכירים את הפוסטים שבכל משפט שני רואים שלוש נקודות? מי מצליח לחזור מהמקום אליו שלחו אותנו הנקודות חזרה אל הטקסט? כנ"ל ריבוי סימני שאלה (מספיק אחד כדי להבין שזו שאלה), ובוודאי ריבוי סימני קריאה (בספר של צפריר בשן, הוא כותב שריבוי סימני קריאה הוא כמו צעקה. אהבתי). גם כאן מילת הקסם היא במתינות.
  • פסקת פתיחה ופסקת סיום. תמיד יש קוראים שרוצים תקציר, ויקראו רק את ההתחלה ואת הסוף. אם תתנו להם מה שהם צריכים בפתיחה (למה כדאי להם להמשיך, או מה מצפה להם) ובסיום (סוג של סיכום של מה למדנו היום), הם יעריכו ויחזרו אליכם שוב.
  • ואולי הכי חשוב תכתבו פשוט, אישי, בגובה העיניים. כי מילים מקצועיות, ז'רגון, משפטים מסורבלים פשוט יעייפו את הקורא. ממחקרים על פוסטים בבלוגים נמצא כי אפילו אנשי מקצוע מעדיפים לקרוא פוסטים מקצועיים בשפה פשוטה.

 

כמובן שלא חייבים לכלול את כל ההמלצות בכל פוסט, אבל כשהרשימה הזו תהיה לכם בראש, הפוסטים שלכם יהיו הרבה יותר סריקים ונעימים לעין של הקורא. עכשיו תצטרכו להקפיד שהם יהיו גם בעלי ערך.

רוצים עוד טיפים לכתיבת פוסטים סריקים? תוכלו למצוא אצל ג'ף גוינס (יש לו גם ספר מקסים ומומלץ!), בפרובלוגר, ובקופי בלוגר.

יש לכם עוד טריקים ליצירת פוסטים שעושים נעים בעין? ספרו לי.

רוצים לדרג את התוכן שלכם? אני פה ואשמח לסייע לכם.

6 תגובות

  1. חשוב ונכון. אני גם מיישרת את הטקסט לשני הצדדים. מצאתי שזה מרגיע אותו. עוד דבר – הכיתוב תחת התמונות מאוד משמעותי. ודורש חשיבה מיוחדת. אולי תרחיבי על זה בהזדמנות?

מה חשבת? אשמח לשמוע את דעתך

האימייל שלך לא יוצג באתר, אני מבקשת אותו לצורך אימות וסינון ספאם.

שדות חובה מסומנים ב- *

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)

עוד באותו נושא

גיל מרטנס

כיף שהגעתם ונעים להכיר. קצת עלי? אני עוסקת בנושאי שיווק ומיתוג באמצעות תוכן, השפעות המדיה החברתית על החברה, ניהול קהילות, ועוד.

מרצה באקדמיה ובארגונים. מהנדסת תעשייה וניהול, יש לי תואר שני בבריאות תעסוקתית, ואני דוקטורנטית בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה בבר אילן. אני גם בלוגרית, כותבת, תולעת ספרים. ולעולם לא מפסיקה להתרגש מהמילים הכתובות.

אה, ואני קמה כל בוקר בחמש לתרגל קונדליני יוגה. חיה ונושמת מוזיקה.

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)