גיל מרטנס - הרצאות, קורסים וסדנאות שיווק באמצעות תוכן, בלוגינג וניהול קהילות
גיל מרטנס – הרצאות, קורסים וסדנאות על שיווק באמצעות תוכן, כתיבה ברשת וניהול קהילות
הלקוחות שלכם הם אנשי מקצוע בתחום מסוים? בארגון שלכם יש אנשי מקצוע שלא מתקשרים עם קולגות ממחלקות אחרות? רוצים לקדם תחום מסוים? כנראה שקהילה מקצועית היא דבר שחשבתם עליו. הרעיון הוא לתת לאותם אנשי מקצוע תוכן איכותי, מרחב להתייעצות, אפשרות למציאת פתרונות ושיתוף.
הקהילות המקצועיות מבוססות על רעיון הלמידה החברתית, לפיו אנחנו לומדים יותר טוב אחד מהשני, מאשר מהדרכות וצ'קליסטים מסודרים (עוד על העברת ידע דרך קהילות, כאן).
קהילות כאלה יכולות להיות בתוך ארגונים, חוצות ארגונים או קהילות של עצמאיים שעוסקים בתחום ספציפי וחולקים את אותם אתגרים. עוד על קהילות מקצועיות, כאן.
קהילות מקצועיות, או Communities of Practice, יכולות לשמש למעשה סוג של "בית מקצועי" או חממה לאותם אנשי המקצוע, בו הם יכולים למצוא כל דבר שיעזור להם להיות טובים יותר במה שהם עושים. בפוסט הזה אני רוצה לדבר קצת על אותו ה"בית".
דמיינו לעצמכם שבעלת מקצוע (רופאה, עורכת דין לזכויות יוצרים, שפית או מפתחת ג'אווה) תמצא במקום אחד את כל הידע, הפתרונות והקשרים הנכונים להתפתחות המקצועית שלה. זה יכול לכלול דברים כמו:
בית מקצועי כזה, לא רק שמקל על מציאת ידע ומידע, הוא גם מחבר אנשים מתעשיות שונות, ולכן תורם להעלאת הרמה של התחום כולו. זה ידוע שמומחים מתחומים שונים יכולים לעזור למי שכבר קצת "תקוע" באותה חשיבה, ולהביא עמם פתרונות מתעשיות שונות, שהוא לא היה מודע להם. זו הסיבה שקהילות מקצועיות מעודדות חדשנות.
יש כל מיני אפשרויות להקמת בית מקצועי כזה, חלקן נעשות כבר היום בצורה מעולה:
ולפעמים ניתן לשלב בין כמה אפשרויות. למשל – קהילה מקצועית יכולה גם לכלול בתוכה ערוץ תוכן; מרחבי עבודה משותפים או קבוצות נטוורקינג יכולים לכלול סדנאות, קורסים והרצאות וכך גם להעשיר בידע.
אז נכון שקהילות הן הדבר החם, אבל הן בהחלט לא מתאימות לכל עסק וגם לא בטוח שלכל סוגי אנשי המקצוע. יש אנשים שיעדיפו ללמוד בצורה מסודרת או אוטודידקטית, ויש כאלה שיעדיפו לשאול ולהתייעץ. הקמת קהילה כזו דורשת לא מעט עבודה וידע.
קהילה מקצועית, לעומת שאר הפתרונות, משתמשת בעקרון לפיו הידע מועבר בצורה חברתית ופחות דרך רכישה אינדיבידואלית. אם בעולם החדש מדברים על רשתות של אנשים, וידע שעובר לא רק בצורה חד כיוונית (כמו בערוץ תוכן למשל), הרי שבקהילות התקשורת הרב כיוונית קורית באופן טבעי, והידע יכול להיות מועבר דרך כל חברי קהילה.
כשהן בנויות היטב ומתפקדות כראוי, קהילות מקצועיות למעשה משלבות את כל האלמנטים של החלופות: יש בהן את התוכן המקצועי, הלמידה החברתית, הקשרים של הנטוורקינג. מכיוון שמדובר בקהילות, יש בהן גם את אלמנט התמיכה, וזה ערך מוסף חשוב גם לבדידות המקצועית שרבים מאיתנו חווים.
הרעיון בקהילות מקצועיות מוצלחות הוא לעשות מעבר משיתוף, שקיים בכל קהילה מוצלחת, לפתרון בעיות. וכאן מתגלה הערך הגדול שלהן לבעלי מקצוע.
כדי שקהילה תשמש בית מקצועי אמיתי, היא חייבת לאפשר מרחב בטוח, נעים ומוגן להתייעצויות, היכרות שהולכת ומעמיקה (וכך נבנות מערכות יחסים מקצועיות), והרבה תוכן מקצועי (שמיוצר ע"י מנהלי הקהילה וחברי הקהילה).
בכל קהילה יש אתגרים, משברים והזדמנויות. אני מאמינה (קהילות הן לא ממש מדע מדויק) שאם מבססים נרטיב מקצועי בתחילת הדרך (באמצעות אסטרטגיית תוכן) וערך ברור לחברים, הן יכולות להצליח. אם כל ההכנות בוצעו כראוי, יש לעבוד על המעורבות בקהילה. כשיש בה מעורבות טובה, היא יכולה לתת המון ערך.
עפ"י אחד המודלים למעורבות בקהילות מקצועיות, ניתן לחלק את המעורבות לארבעה סוגים עיקריים:
בקהילה מקצועית בריאה, ניתן למצוא את כל סוגי המעורבות. כמובן, ככל שעובר הזמן, נצפה לראות יותר מעורבות עמוקה ואקטיבית. עוד על מחזור חיי קהילה מקצועית והמעורבות בשלבים השונים, כאן.
אם קהילה מקצועית מתאימה לארגון שלכם, לעיסוק שלכם או לאג'נדה שאתם רוצים להשיג, אשתף אתכם בשלבי תהליך העבודה שלי כשאני מלווה את הארגונים שמעוניינים להקים קהילת אנשי מקצוע:
מתלבטים אם קהילה מקצועית נכונה עבורכם? החלטתם להקים אחת כזו ולא יודעים איך להתחיל? אשמח לסייע.
רוצים ללמוד עוד על עולם הקהילות? מוזמנים לקורס הדיגיטלי שלי, כאן.
כתיבת תגובה