הלקוחות שלכם הם אנשי מקצוע בתחום מסוים? בארגון שלכם יש אנשי מקצוע שלא מתקשרים עם קולגות ממחלקות אחרות? רוצים לקדם תחום מסוים? כנראה שקהילה מקצועית היא דבר שחשבתם עליו. הרעיון הוא לתת לאותם אנשי מקצוע תוכן איכותי, מרחב להתייעצות, אפשרות למציאת פתרונות ושיתוף.
הקהילות המקצועיות מבוססות על רעיון הלמידה החברתית, לפיו אנחנו לומדים יותר טוב אחד מהשני, מאשר מהדרכות וצ'קליסטים מסודרים (עוד על העברת ידע דרך קהילות, כאן).
קהילות כאלה יכולות להיות בתוך ארגונים, חוצות ארגונים או קהילות של עצמאיים שעוסקים בתחום ספציפי וחולקים את אותם אתגרים. עוד על קהילות מקצועיות, כאן.
קהילות מקצועיות, או Communities of Practice, יכולות לשמש למעשה סוג של "בית מקצועי" או חממה לאותם אנשי המקצוע, בו הם יכולים למצוא כל דבר שיעזור להם להיות טובים יותר במה שהם עושים. בפוסט הזה אני רוצה לדבר קצת על אותו ה"בית".
מהו "בית מקצועי"?
דמיינו לעצמכם שבעלת מקצוע (רופאה, עורכת דין לזכויות יוצרים, שפית או מפתחת ג'אווה) תמצא במקום אחד את כל הידע, הפתרונות והקשרים הנכונים להתפתחות המקצועית שלה. זה יכול לכלול דברים כמו:
- חיבור לאנשי מקצוע בתחום – לצורך נטוורקינג, חשיבה משותפת, פרויקטים משותפים וכד'.
- התייעצות נקודתית או מתמשכת לגבי פרויקט
- למידה מסיפורי מקרה של אחרים
- מציאה משותפת של פתרונות לבעיות יותר גדולות או חוצות ארגונים
- שיתוף ידע, משאבים
- חשיבה משותפת על חדשנות – כל אחד תורם מהידע שלו וסך הידע מוביל לחדשנות, חשיבה מקצועית, סיעור מוחות מתקדם.
- תוכן מקצועי – כולל טרנדים בתחום, חדשות, התפתחויות, מחקרים, כלים מעשיים וכד'.
בית מקצועי כזה, לא רק שמקל על מציאת ידע ומידע, הוא גם מחבר אנשים מתעשיות שונות, ולכן תורם להעלאת הרמה של התחום כולו. זה ידוע שמומחים מתחומים שונים יכולים לעזור למי שכבר קצת "תקוע" באותה חשיבה, ולהביא עמם פתרונות מתעשיות שונות, שהוא לא היה מודע להם. זו הסיבה שקהילות מקצועיות מעודדות חדשנות.
בית מקצועי זה טוב. אבל מה האפשרויות?
יש כל מיני אפשרויות להקמת בית מקצועי כזה, חלקן נעשות כבר היום בצורה מעולה:
- להקים מכללה דיגיטלית או פיזית, ובה סדנאות, קורסים, הרצאות וכד'. הרעיון הוא למידה קלאסית, לפעמים אינדיבידואלית.
- מרחבי עבודה משותפים – העונים על הצורך במפגש עם קולגות מקצועיים, גם אם הם עובדים בתעשייה שונה. עמדת הקפה היא מקום נהדר, גם במרחבי העבודה האלה, לסיעור מוחות, היכרות והתייעצות. עם זאת, ברוב המקרים הלמידה כאן לא מאוד עמוקה. לי זה קצת מזכיר את הרשתות החברתיות: מקום מצוין להכיר, לפגוש לרגע, לשאול ולהתייעץ – אבל פחות להעמיק בהיכרות ובידע.
- קבוצות נטוורקינג – גם הן עונות על הצורך בהיכרות ולמידה זה מזה. קבוצות נטוורקינג לאנשי מקצוע ספציפיים, או כאלה שעוסקים בתעשיות ספציפיות, יכולות לשמש לא רק להיכרות אלא גם ללמידה חברתית מסוימת, אם הן בנויות היטב.
- להקים ערוץ תוכן מקיף ומקצועי – פורטל, אתר או בלוג מקצועי שנותן הרבה ערך, הרבה ידע ובעיקר דואג לעדכן בכל מה שחדש בתחום. הרעיון הוא שאנשי המקצוע יתרגלו לצרוך את התכנים המקצועיים שלהם דרך אותו ערוץ. דוגמאות לערוצים כאלה בתחום שלי הם הבלוג של Hubspot ו Content Marketing Institute.
- קהילה מקצועית – במקום העבודה או מחוץ לו. על כך מיד ארחיב.
ולפעמים ניתן לשלב בין כמה אפשרויות. למשל – קהילה מקצועית יכולה גם לכלול בתוכה ערוץ תוכן; מרחבי עבודה משותפים או קבוצות נטוורקינג יכולים לכלול סדנאות, קורסים והרצאות וכך גם להעשיר בידע.
אז למה קהילות?
אז נכון שקהילות הן הדבר החם, אבל הן בהחלט לא מתאימות לכל עסק וגם לא בטוח שלכל סוגי אנשי המקצוע. יש אנשים שיעדיפו ללמוד בצורה מסודרת או אוטודידקטית, ויש כאלה שיעדיפו לשאול ולהתייעץ. הקמת קהילה כזו דורשת לא מעט עבודה וידע.
קהילה מקצועית, לעומת שאר הפתרונות, משתמשת בעקרון לפיו הידע מועבר בצורה חברתית ופחות דרך רכישה אינדיבידואלית. אם בעולם החדש מדברים על רשתות של אנשים, וידע שעובר לא רק בצורה חד כיוונית (כמו בערוץ תוכן למשל), הרי שבקהילות התקשורת הרב כיוונית קורית באופן טבעי, והידע יכול להיות מועבר דרך כל חברי קהילה.
כשהן בנויות היטב ומתפקדות כראוי, קהילות מקצועיות למעשה משלבות את כל האלמנטים של החלופות: יש בהן את התוכן המקצועי, הלמידה החברתית, הקשרים של הנטוורקינג. מכיוון שמדובר בקהילות, יש בהן גם את אלמנט התמיכה, וזה ערך מוסף חשוב גם לבדידות המקצועית שרבים מאיתנו חווים.
הרעיון בקהילות מקצועיות מוצלחות הוא לעשות מעבר משיתוף, שקיים בכל קהילה מוצלחת, לפתרון בעיות. וכאן מתגלה הערך הגדול שלהן לבעלי מקצוע.
כדי שקהילה תשמש בית מקצועי אמיתי, היא חייבת לאפשר מרחב בטוח, נעים ומוגן להתייעצויות, היכרות שהולכת ומעמיקה (וכך נבנות מערכות יחסים מקצועיות), והרבה תוכן מקצועי (שמיוצר ע"י מנהלי הקהילה וחברי הקהילה).
האתגר בקהילות מקצועיות – מעורבות
בכל קהילה יש אתגרים, משברים והזדמנויות. אני מאמינה (קהילות הן לא ממש מדע מדויק) שאם מבססים נרטיב מקצועי בתחילת הדרך (באמצעות אסטרטגיית תוכן) וערך ברור לחברים, הן יכולות להצליח. אם כל ההכנות בוצעו כראוי, יש לעבוד על המעורבות בקהילה. כשיש בה מעורבות טובה, היא יכולה לתת המון ערך.
עפ"י אחד המודלים למעורבות בקהילות מקצועיות, ניתן לחלק את המעורבות לארבעה סוגים עיקריים:
- מעורבות ריאקטיבית – לייקים, צפיות, תגובות ושיתופים. לרוב המעורבות הזו לא מוציאה אותנו יותר מדי מאזור הנוחות שלנו, ומתאימה כמעט לכל חבר קהילה, בכל שלב של חיי הקהילה.
- מעורבות תורמת – שיתוף ברעיון, עדכון, מסמך עבודה. במעורבות כזו כבר נוצר קשר, ולכן בדרך כלל היא לא תופיע בתחילת הדרך, או מצידו של חבר חדש, מיד עם הצטרפותו.
- מעורבות לצורך פתרון – שאלה נקודתית, התייעצות רגעית (מי מכיר מישהו שיכול לעזור ב X? מי התנסה בתוכנה Y? מתי כדאי להתחיל בביצוע שלב מסוים בפרויקט? וכד'). מעורבות כזו כבר מעידה על אמון בקהילה ובחבריה וציפיה שהיא תעזור לנו בפתרון הבעיה. למרות שזו מעורבות שתלויה בבעיות, ואי אפשר לצפות אותה כמותית מראש, היא בהחלט מעידה על קהילה משגשגת, תורמת ומעורבת.
- מעורבות אקטיבית – שאלות פתוחות, דיונים מעמיקים, סוגיות שנויות במחלוקת. מעורבות כזו כבר מעידה על סוג של שותפות עם הקהילה, והיא נחשבת לרמה הגבוהה ביותר של מעורבות בקהילות מקצועיות.
בקהילה מקצועית בריאה, ניתן למצוא את כל סוגי המעורבות. כמובן, ככל שעובר הזמן, נצפה לראות יותר מעורבות עמוקה ואקטיבית. עוד על מחזור חיי קהילה מקצועית והמעורבות בשלבים השונים, כאן.
האם מתאים לנו להקים קהילה כזו?
אם קהילה מקצועית מתאימה לארגון שלכם, לעיסוק שלכם או לאג'נדה שאתם רוצים להשיג, אשתף אתכם בשלבי תהליך העבודה שלי כשאני מלווה את הארגונים שמעוניינים להקים קהילת אנשי מקצוע:
- אבחון ובחינת התכנות – בשלב זה כדאי לעשות חשיבה משותפת על מטרות הארגון, הציפיות מהקהילה, היכולות של הצוות והצרכים של אנשי המקצוע (חברי הקהילה הפוטנציאליים). אני ממליצה לשלב בשלב זה סקר או ראיונות עם אנשי מקצוע להבנת הצרכים, ההעדפות וההתכנות של קהילה כזו. בשלב זה ניתן להבין מהו הערך של הקהילה, ולבנות לה חזון וייעוד.
- מחקר בקהילות מתחרות ומשיקות – כדי להבין קצת את האקוסיסטם, כדאי לבצע מחקר בקהילות מקצועיות דומות. עוד על המחקר הזה, כאן. כדי להרחיב את הבנת האקוסיסטם, מומלץ לבדוק גם מכללות, ארגוני נטוורקינג וערוצי תוכן באותו התחום.
- בניית אסטרטגיית תוכן לקהילה, שתבסס את הנרטיב המקצועי לאור הצרכים של חברי הקהילה והערך הרצוי. עוד על חשיבות התוכן וסוגי התוכן בקהילות מקצועיות, כאן.
- תכנון הקמת הקהילה – בשלב זה בונים תכנית מפורטת להקמת הקהילה. אפשר להשתמש במודל תשעת השלבים להקמת קהילה, או מודל ה 7Ps. לאחר שלב זה אמורה להיות לנו תכנית מפורטת להקמת הקהילה, לפי לוחות זמנים, פלטפורמות, אפיון פרסונות וכד'.
- גיוס והכשרת מנהל קהילה מתאים. עוד על תחומי האחריות של מנהל קהילה, כאן.
מתלבטים אם קהילה מקצועית נכונה עבורכם? החלטתם להקים אחת כזו ולא יודעים איך להתחיל? אשמח לסייע.
רוצים ללמוד עוד על עולם הקהילות? מוזמנים לקורס הדיגיטלי שלי, כאן.
כתיבת תגובה