קהילה בלי מילים ומילים בלי קהילה: ריטואלים וכלכלה מקומית

מה הופך קנייה קבועה אצל הירקן לריטואל שבונה קהילה, ולמה קבוצת הוואטסאפ השכונתית לא מספיקה? בעזרת ביונג־צ'ול האן ורעיונות הכלכלה המקומית של מייקל שומאן, אני בוחנת איך עסקים מקומיים הופכים לתשתית של קהילה בלי מילים. בסוף הפוסט יש כמה כיוונים לרשויות ולמנהלי קהילות שרוצים לתמוך בכלכלה המקומית דרך ריטואלים, ולא רק דרך אירועים ומדדים.