חיפוש

טרנספורמציה דיגיטלית וקורונה

מהי טרנספורמציה דיגיטלית ולמה עכשיו היא רלוונטית לנו יותר מתמיד?

טרנספורמציה דיגיטלית אינה מושג חדש, אבל נדמה שעכשיו, כשכולנו מבודדים וגם קצת מנותקים, היא פתאום קפצה לה למרכז הבמה, תובעת לקחת את תשומת הלב של כולנו.

כולנו מתקשרים עכשיו און ליין. פתאום נדמה שהעסקים שעדיין לא עברו לאון ליין, מנותקים. מי שהקורסים שלו עדיין לא עברו למהדורות דיגיטליות, נפגע יותר. אלה שעדיין לא יודעים לתת שירות מרחוק, נותרים ללא מענה. וזה ממשיך עוד ועוד. כולנו מבלים יותר ברשתות, בזום, בוואטסאפ. זו הפכה להיות התקשורת שלנו עם העולם.

זו הסיבה שהחלטתי שהגיע הזמן לספר לכם אודותיה.

מה זו טרנספורמציה דיגיטלית?

מסתבר שלמצוא הגדרה אחת לטרנספורמציה דיגיטלית זו משימה לא פשוטה. יש כאלה שמביטים על הצד הטכנולוגי, ומגדירים אותה ככוח של הטכנולוגיה הדיגיטלית, שמוטמע בכל אספקט של ארגון או עסק. יש כאלה שיגידו שמדובר בכלל בשימוש בטכנולוגיה, לטובת אנליזות מתקדמות, ערך כלכלי, מהירות וגמישות של העסק.

אני אוהבת להגדיר אותה כשימוש בטכנולוגיות כדי לפתור בעיות ולתת יותר ערך.

כשמדברים על טרנספורמציה דיגיטלית מדברים על שילוב של ארבע טכנולוגיות עיקריות: ביג דאטה, טכנולוגיית הענן, בינה מלאכותית והאינטרנט של הדברים (IOT). בפוסט הבא בנושא אסביר קצת עליהן.

ספרים? היום כל המידע והידע הזה יכול להיות בכף ידכם.

בתחילת הדרך, כשהאינטרנט נולד, והתחילו לדבר על דיגיטציה של תהליכים, השימוש בטכנולוגיה היה בעיקר בתהליכים ויכולות קיימות. אבל ככל שהתרגלנו לדיגיטל, הבנו שלא מדובר רק ביכולות קיימות, אלא ביכולות חדשות לגמרי, מה שאומר גם – תהליכים חדשים לחלוטין. זו הסיבה שטרנספורמציה דיגיטלית היא בראש ובראשונה שינוי חשיבתי. אבל אגיע לזה בהמשך.

אומרים ששני הגלים הראשונים של שינוי דיגיטלי איפשרו לתעשיות לעשות התאמות חדשות, ולכן הן יכלו להשתמש במשאבים קיימים בצורה טובה יותר. הדיגיטל אפשר שיפור בתהליכים ואופן העבודה הקיים, מבלי לשנות באמת את חוקי המשחק. אבל היום טרנספורמציה דיגיטלית היא הרבה יותר מאשר מעבר משיטת עבודה אחת לשניה. פעמים רבות מדובר על החלפה של חלקים מהותיים בחלקי החברה. פשוט להשקיע בטכנולוגיה כדי לשפר תהליכים קיימים זה לא מספיק כדי באמת להפוך חברה או תעשייה לדיגיטלית.

זו הסיבה שצמד המילים האלה – טרנספורמציה דיגיטלית – כל כך מאיים.  חברות צריכות לשנות את הפוקוס שלהן. אם עד עתה הן התמקדו במה שעובד, הן צריכות מעתה לחשוב על אלטרנטיבות שהן בעלות סיכון. מה הפלא שלא מעט חברות פשוט מסרבות להאמין שמדובר במה שנקרא חיים או מוות לחברה אם הם לא יעשו את השינוי.

ופה נכנסת הקורונה במלוא הדרה, ומיד מאחוריה מגיחה הטרנספורמציה הדיגיטלית. כי מה שלא עשתה הקידמה, הביא איתו הבידוד.

לומדים, עובדים, מעבירים ידע וצורכים המון תוכן. הכל היום דיגיטלי.

למה דווקא עכשיו נדמה שהיא מרימה את ראשה?

מכירים את זה, וסליחה על הבוטות, שלפעמים רק בעיטה בתחת יכולה להזיז אותנו?

אז כזה. פתאום כולם ברשת, ומי שלא היה שם עד עכשיו אין לו כמעט אפשרויות לתקשר עם החוץ. זה נכון לעסקים שמוכרים מוצרים פיזיים ונאלצו לעבור למכירות און ליין, משלוחים וכד', וזה נכון למי שיש לו רק שירותים – שקיבלו תפנית. כמובן שלא כל מוצר או שירות יכול להיות באון ליין (חישבו על קוסמטיקה, התערבויות רפואיות, ועוד. כל אלה יכולים כמובן להיעזר בעיקר בנוכחות דיגיטלית).

עובדים רבים עברו לעבודה מהבית (והארגונים שפחות מותאמים לכך סובלים), הרצאות מועברות באון ליין במקום פרונטלית (והמכללות שלא ערוכות לכך פתאום נראות מהמאה הקודמת), בתי הספר קיבלו זריקת עידוד לעבור ללמידה חדשנית יותר ומקוונת, הבנקים מבקשים שנעשה את הפעולות בדיגיטל, כמו גם רבים ממשרדי הממשלה, המשלוחים פורחים, והתוכן הדיגיטלי מגיח הרבה לפני זה שמועבר בערוצי המדיה המסורתיים – עיתונות, רדיו וטלוויזיה. נדמה שהכל מתרחש היום און ליין. הכל דיגיטלי.

יש לכך כמובן גם המון השלכות – זמינות והצפת התוכן מאלצים אותנו לברור מה טוב, מהימן ונכון לנו. מומחים שלא קיבלו במה בערוצים המסורתיים פתאום מוצאים את עצמם כמסבירים (ומרגיעים) לאומיים. פתאום כולם עושים ספורט בזום (מעולם לא עשיתי כל כך הרבה פעילות גופנית כמו בתקופת הקורונה), לומדים דברים חדשים, משתתפים בהרצאות ומקבלים עצות חינם. ונדמה שכל עסקי האון ליין פשוט פורחים (אנחנו יודעים היטב שמתחת לזה מסתתרת אמת אחרת, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר לגמרי).

זה העולם החדש שלנו. איך מתחילים להתכונן אליו?

איזה שינוי מחשבתי דורשת מאיתנו טרנספורמציה דיגיטלית?

מהפיכות אמיתיות משנות לא רק תהליכים אלא דברים רחבים הרבה יותר. קחו לדוגמה את כניסת החשמל לעולם – הוא לא רק שינה את הזמנים בהם אפשר לעבוד, ללמוד או לתקשר, אלא אפילו את מיקום המפעלים (שעד אז היה תלוי בקרבה למקורות מים או אנרגיה אחרים) והבתים, ולכן השפיע רבות על תהליכי העיור. באופן דומה, הטכנולוגיות והדיגיטל משנים את אופן החשיבה.

בספרות המקצועית מתוארים חמישה שינויי חשיבה שמלווים את הטרנספורמציה הדיגיטלית:

  1. מערכת יחסים עם הלקוחות שלנו – טכנולוגיות דיגיטליות משנות את איך שאנחנו מתחברים ללקוחות שלנו. אולי גדלנו בתקופה שבה חברות ומותגים היו "משדרים" מסרים ללקוחות, במטרה להפוך אותם לנאמנים, אבל היום מערכות היחסים בין החברות והלקוחות הן הרבה יותר דו צדדיות. הלקוחות שלנו מתקשרים איתנו ולא רק אנחנו איתם (ויש להם הרבה מה לומר לנו), הם מתקשרים זה עם זה, והם מצפים לשייכות, לעמדה ברורה, לזמינות מלאה שלנו (ובכל הערוצים) ועוד. מערכת היחסים עם הלקוחות שלנו הופכת להיות הרבה יותר רחבה מאשר צרכן מול יצרן או נותן שירותים. למעשה, חלק גדול מהשיווק שלנו עבר ללקוחות.
  2. תחרות – טכנולוגיות דיגיטליות משפיעות גם על כל מה שחשבנו על תחרות. היום אנחנו לא רק מתחרים עם מי שעושה בדיוק מה שאנחנו עושים, אלא גם עם חברות מחוץ לתעשייה שלנו שלוקחות מאיתנו לקוחות בזכות יכולותיהן הטכנולוגיות. חישבו למשל איך חברה כמו אובר, שלמעשה אין לה שום נכס פיזי, מתחרה בבעלי מוניות, או איך AirBnb (גם היא חברה ללא נכסים פיזיים) מתחרה במלונות. שתי החברות האלה מציעות פלטפורמות ולא נכסים, עוד מאפיין של טרנספורמציה דיגיטלית. זה דורש מאיתנו היכרות עם מודלים חדשים של שיתופי פעולה.
  3. דאטה – טכנולוגיות דיגיטליות משנות את הראיה שלנו על עולם הדאטה. בעסקים מסורתיים היה מאוד יקר לאסוף, לנתח ולאחסן מידע. לכן אספנו רק מדגמים, והניתוחים שלנו התבססו על תחזיות. היום? הדאטה נאסף בקצב מסחרר, בזמן אמת, בצורה הרבה יותר רחבה – גם בזכות אפשרויות השמירה על דאטה בענן. האתגר היום הוא כבר לא איסוף הדאטה, אלא איך להפוך את כמות הדאטה הענקית הזו למידע בעל ערך.
  4. חדשנות – טכנולוגיות דיגיטליות משפיעות גם על חדשנות. בעבר, כדי להוציא מוצר לשוק נדרשו חודשים או אפילו שנים רבות של פיתוח וייצור. לפעמים מוצר מוגמר היה מגיע לשוק רק כדי לגלות שהשוק בכלל מעוניין במשהו אחר. התהליך היה ארוך, מסורבל ומאוד יקר. היום יש לנו אפשרות להתנסות ולכן גם לטעות – תהליכים שנחשבו פעם ליקרים ובזבזניים. שיטות חדשניות לניהול פרויקטים – כמו הדיזיין ספרינט, אג'ייל וכמובן שיטת לין, מאפשרות לנו לבנות פרוטוטייפים בזול ולבדוק רעיונות בצורה מהירה מול צרכנים אמיתיים.
  5. יצירת ערך – טכנולוגיות דיגיטליות מאלצות אותנו לחשוב אחרת על איך אנחנו מייצרים ערך ללקוחות שלנו. בעבר הצעת הערך שלנו (Value Proposition) נקבעה מראש ועל פיה פעלנו. מוצרים ושירותים עודכנו, תהליכים שופרו, אבל הצעת הערך נשארה כמו שהיא. כיום, בעידן הדיגיטלי, הצעת הערך משתנה תדיר – באמצעות כניסה של מתחרים חדשים, טכנולוגיות חדשות, אפשרויות למידה על המשתמשים ועוד. גם בעניין יצירת ערך, אנחנו חייבים להיות גמישים ועם יד על הדופק כל הזמן.
איפה הימים שהיינו פשוט קוראים ספר, משתעממים, בוהים?

ואיך מתקדמים בחשיבה בנושאים האלה?

  • רותמים את הרשתות של הצרכנים לטובתינו –כל ארגון צריך ללמוד איך להשתמש באותן רשתות (בעיקר במדיה החברתית) – כדי לדבר עם צרכנים ומשתמשים, לייצר שגרירים, לפתח שיחות ומערכות יחסים ובעיקר ללמוד המון על קהל היעד. קהילות דיגיטליות משתלבות כאן היטב.
  • בונים פלטפורמות או מצטרפים אליהן, ולא רק מוצרים או שירותים – זו חתיכת חשיבה מחוץ לקופסא – להפוך תחרות לשיתוף פעולה על גבי הפלטפורמות. חישבו שוב על Uber, Airbnb. חישבו אפילו על אפל שמאפשרת לכל האפליקציות להתארח על גבי הפלטפורמה שלה, ובכל מעניקה ערך גדול יותר ללקוחותיה.
  • הופכים את הדאטה לנכס – השיחות הלא מתוכננות של לקוחות ומשתמשים יכולות להביא לנו המון ערך וידע. חישבו למשל על מידע שיכול לסייע למשל בזיהוי לקוחות שדורשים תשומת לב מיוחדת (למשל משתמשים שלא מסתדרים עם התקנה של תוכנה ושואלים שאלות, לקוחות לא מרוצים וכד').
  • מחדשים באמצעות ניסויים מהירים ולא מפחדים לטעות (כי העלות לא גבוהה) – A/B TESTING, MVP  ועוד שיטות – מאפשרות לנו להתנסות בקלות וללמוד מהר, במינימום משאבים. 
  • מתאימים את הצעת הערך תוך כדי תנועה – לפעמים זה אומר לגלות לקוחות ומשתמשים חדשים, שימושים חדשים למוצר או שירות וכד'.
זה הזמן לשנות את החשיבה.

מה זה אומר תכלס לעסקים קטנים? ולגדולים?

לעסקים קטנים, פירושה של טרנספורמציה דיגיטלית היא בעיקר נוכחות דיגיטלית. גם אם שמעתי על מאמנת עסקית נהדרת מקולגה, יש סיכוי גדול שאבדוק את האתר שלה לפני שארים טלפון ואקבע פגישה. הנוכחות הזו היא למעשה הפגישה הראשונה שלנו עם בעל העסק, והיא חשובה מאוד. כשמדובר במוצרים פיזיים, הנוכחות הזו חשובה על אחת כמה וכמה.  

ולגדולים יותר? המושג כמובן רחב הרבה יותר. הוא כולל העברת שירותים לדיגיטל (חישבו על הבנקים, אפליקציות להעברת כספים, שירותים ממשלתיים), שינוי מהותי של ממשקים ותהליכים (כולל תהליכי ליבה בארגון, מה שהופך את הטרנספורמציה הדיגיטלית למאתגרת במיוחד), שימוש במידע רחב וגדול יותר, אחסון נתונים בענן, שימוש בתוכנות ופלטפורמות ועוד (שמתם לב שהילדים שלנו לומדים עכשיו על גבי פלטפורמות שונות?).

אבל בעיקר, כפי שכבר כתבתי, גם אצל העסקים הקטנים וגם אצל הגדולים, מדובר בשינוי חשיבתי. כשנדע לעבור לשלב הבא בחשיבה, הטמעת הטכנולוגיות תהיה אפשרית יותר.

רוצים ללמוד עוד על טרנספורמציה דיגיטלית? אני נעזרתי בשני ספרים מצוינים:

The Digital Transformation Playbook: Rethink Your Business for the Digital Age

Digital Transformation: Survive and Thrive in an Era of Mass Extinction

יש נושאים בתחום הענק הזה שמעניינים אתכם במיוחד? אשמח לספר לכם עוד. הצביעו והשפיעו.

https://www.youtube.com/watch?v=ab4-Hj680hA&list=OLAK5uy_k9yakIYnc22eBJn-ZL_mvF4NG3tRaurG4

מה חשבת? אשמח לשמוע את דעתך

האימייל שלך לא יוצג באתר, אני מבקשת אותו לצורך אימות וסינון ספאם.

שדות חובה מסומנים ב- *

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)

עוד באותו נושא

גיל מרטנס

כיף שהגעתם ונעים להכיר. קצת עלי? אני עוסקת בנושאי שיווק ומיתוג באמצעות תוכן, השפעות המדיה החברתית על החברה, ניהול קהילות, ועוד.

מרצה באקדמיה ובארגונים. מהנדסת תעשייה וניהול, יש לי תואר שני בבריאות תעסוקתית, ואני דוקטורנטית בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה בבר אילן. אני גם בלוגרית, כותבת, תולעת ספרים. ולעולם לא מפסיקה להתרגש מהמילים הכתובות.

אה, ואני קמה כל בוקר בחמש לתרגל קונדליני יוגה. חיה ונושמת מוזיקה.

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)