מדע, טכנולוגיה וחברה

המדע והטכנולוגיה משולבים בחיינו כל יום וכל היום.

אבל איך כל זה קרה? האם הקידמה הזו עושה את החיים שלנו טובים, מאושרים ובריאים יותר? איך המדע והטכנולוגיה משפיעים על החברה, ואיך החברה משפיעה עליהם? אילו מחירים אנחנו משלמים על שילוב הטכנולוגיה והמדע בחיינו, ומה אנחנו מרוויחים? האם למדע באמת יש את כל התשובות? והאם עדיין אפשר לסמוך עליו? בכל הנושאים המרתקים האלה אני עוסקת במחקר שלי בבר אילן, וגם בהרצאות שלי.  

איך זה עובד?

קורסים אקדמיים

קורסים מלאים שמכניסים את הסטודנטים לעולם הטכנולוגי בכלל, ועולם הרשת בפרט, והשינויים שחלו בחיינו.

קורסים ארגוניים

קורסים בהתאמה אישית לצרכי הארגון בנושאי השפעות המדע והטכנולוגיה

הרצאות וסדנאות

חשיבה ביקורתית, השפעות הרשת, ועוד.

עוד על מדע, טכנולוגיה וחברה

אנחנו משתמשים במטאפורות הללו כל הזמן, והן משפיעות על איך שאנחנו תופסים את העולם ואת עצמנו. איך נולדו המטאפורות ואיך הן משפיעות עלינו?
ניזכר קצת במה שעברנו עם המסכות במשך שנות הקורונה, נבין מה ידוע ומה לא לגבי היעילות והנזקים האפשריים בעטייתן. נביט עליהן כסמל ונכיר קצת את ההיסטוריה שלהן. נחשוב על החובה והאכיפה בישראל, על תפקיד המשטרה ואפילו על זכויות האזרח בקשר אליהן. לבסוף, נדון במסכות ככלי פוליטי וכחלק מתעמולה (ואי אפשר מבלי להזכיר את תפקיד המדיה).
מאז ומתמיד חיבבתי מדע. למדתי אותו, קראתי אודותיו והתרגשתי מתגליות חדשות בו. אבל לאט לאט התחילו לצוץ לי שאלות וספקות. האם המדע היום הוא אובייקטיבי? האם אפשר באמת לסמוך עליו?
אנחנו מבלים בה שעות, חולקים איתה את המידע הכי רגיש אודותינו, לומדים ממנה ומתקשרים דרכה. אבל למי שייכת רשת האינטרנט? מי שולט היום בזירה בה מתקיים רוב הדיון הציבורי?
מבט על שיתופי פעולה וירטואליים. קבוצות, קהילות ויחידים שבחרו לשתף פעולה על גבי הרשת כדי לעשות טוב בעולם.
מהי טרנספורמציה דיגיטלית ולמה עכשיו היא רלוונטית לנו יותר מתמיד?

תכנים נוספים שכתבתי

תכנים עבור קהילת הטרנספורמציה הדיגיטלית הממשלתית

במסגרת ליווי לקהילה הממשלתית, יחד עם "ישראל דיגיטלית" ו"שיתופים", כתבתי תוכן מקצועי. גם אתם יכולים להנות ממנו.

לקוחות

דברו איתי

כתובת מייל: [email protected]

נרקיסיסטים. נראה שהם נמצאים בכל מקום. האם התרבות שלנו בכלל, והמדיה החברתית בפרט, מטפחות נרקיסיזם או שהן פשוט נותנות במה ולגיטימציה לנרקיסיזם שכבר קיים אצל אנשים?
מספרים הפכו לחברינו הטובים ביותר. אנחנו סופרים, מונים, מתרשמים מהתוצאות, מחשבים, מתעדכנים בכל שינוי בספירה. וכל אותה העת קצת שוכחים שאותם מספרים מייצגים אנשים אמיתיים. איך זה קרה? למה זה קורה? איך זה משפיע עלינו? מוזמנים לצאת איתי למסע בעקבות ההתמכרות שלנו למספרים.
אנחנו משתמשים במטאפורות הללו כל הזמן, והן משפיעות על איך שאנחנו תופסים את העולם ואת עצמנו. איך נולדו המטאפורות ואיך הן משפיעות עלינו?
ניזכר קצת במה שעברנו עם המסכות במשך שנות הקורונה, נבין מה ידוע ומה לא לגבי היעילות והנזקים האפשריים בעטייתן. נביט עליהן כסמל ונכיר קצת את ההיסטוריה שלהן. נחשוב על החובה והאכיפה בישראל, על תפקיד המשטרה ואפילו על זכויות האזרח בקשר אליהן. לבסוף, נדון במסכות ככלי פוליטי וכחלק מתעמולה (ואי אפשר מבלי להזכיר את תפקיד המדיה).
מאז ומתמיד חיבבתי מדע. למדתי אותו, קראתי אודותיו והתרגשתי מתגליות חדשות בו. אבל לאט לאט התחילו לצוץ לי שאלות וספקות. האם המדע היום הוא אובייקטיבי? האם אפשר באמת לסמוך עליו?
אנחנו מבלים בה שעות, חולקים איתה את המידע הכי רגיש אודותינו, לומדים ממנה ומתקשרים דרכה. אבל למי שייכת רשת האינטרנט? מי שולט היום בזירה בה מתקיים רוב הדיון הציבורי?
המדיה החברתית חושפת בפנינו התנהגות ובחירות של האנשים סביבנו. היא גם מעצבת את התודעה שלנו, דרך אלגוריתמים, החברים שלנו או באמצעות צנזורה. האם בעולם כזה יכולה להיות לנו באמת בחירה חופשית?
יצאתי לבדוק איך אנחנו מבצעים היום, בעידן הרשת והמדיה החברתית, החלטות הקשורות לבריאות שלנו. מסתבר שפתחתי תיבת פנדורה...
התרגלנו להשתמש בחוכמתם של ההמונים ברשתות החברתיות. אבל האם התוכן שההמונים מספקים הוא אכן חכם?
החלטתי לגלות מה המידע שפייסבוק אספה עלי במהלך השנים. להלן התוצאות.