מה קורה לבלוגרית מקומית שיוצאת מהארץ? בעקבות דיון בקבוצת בלוגרים מטיילים, החלטתי לרכז את רעיונותיי.
חלקכם אולי קראתם את הגיגיי ומסקנותי מהניסוי שגזרתי על עצמי. לטובת אלו שלא – החלטתי לבדוק האם אני יכולה, משך חודש שלם, להשתמש רק בשירותיהם של עסקים מקומיים, בכל מקום בו אני נמצאת. בתחילת אותו החודש נסעתי לטיול משפחתי של כשבוע, וכך גיליתי שאפשר לטייל גם קצת אחרת. הנה הפוסט השלם על הניסוי.
אז מה למדתי מאז ומה השתנה באופן בו אני מטיילת?
שופינג
אני מנסה לחפש חנויות קטנות ומקומיות ולהעדיף אותן על פני רשתות. בפעם הראשונה פשוט בחרתי בשיטת ההימנעות. כל חלון ראווה של זארה, מנגו או H&M ניסה לפתות אותי אבל החלטתי פשוט לא להיכנס. ככל שעבר הזמן גיליתי שהמחשבה הצלולה והמודעות פשוט נכנסות לאט לאט לתודעה, ואז גם אם הבגד קורץ, ההגיון מנצנץ!
האמת היא שרכישה מעסק קטן ומקומי היא גם מקורית יותר וגם נותנת תחושה כל כך טובה. והחיוך של בעל/ת העסק? שווה המון.
כחובבת של רכישות און ליין, גיליתי שיש לא מעט עסקים מקומיים שיש להם חנויות אינטרנטיות.
אוכל
מאז מעגל השיח שקיים אורי מאיר צ'יזיק ברובע שלי, יש לי עוד כמה סיבות להעדיף אוכל טרי, מקומי וכמה שפחות מעובד. לצרוך אוכל מקומי, בכל מקום בו אני נמצאת, זה גם לתמוך בעסקים ומגדלים קטנים, גם לאכול יותר טרי, וגם לזהם כמה שפחות (כמה שפחות שינוע, קירור וכד' – כמה שפחות זיהום). תמיד נראה לי הגיוני ובריא יותר לצרוך מזון מקומי וטבעי, אבל אורי חידד לי נקודה נוספת – כשקונים מעסקים קטנים גם יודעים בדרך כלל מאיפה המזון מגיע. מוזמנים לקרוא עוד על מעגל השיח ומה למדתי ממנו.
כשמדובר בטיולים – מסעדות קטנות ומקומיות (תמיד אותנטי יותר) – בהם גם פוגשים את הבעלים, שומעים על ההיסטוריה ולומדים על המקום, מדברות אלי הרבה יותר מאשר רשתות גדולות. האוכל, היין, האווירה – הכל טעים ונעים לי שם יותר.
בנושא האוכל – המעבר היה מתבקש וקל. אבל חכו לסעיף הבא.
לינה
בהקשר הזה עדיין לא הצלחתי לעשות את המעבר ממלונות ענקיים לכאלו שמנוהלים ע"י משפחות. כשאני כן מצליחה, אני מבינה כמה זה הרבה יותר קסום – לשבת לארוחת הבוקר עם זו שאפתה את המאפינס הנהדרים ולשמוע על ההיסטוריה המשפחתית, על שיפוץ המקום ועל הגידולים האורגניים בגינה.
כדי שאוכל למצוא את העסקים הקטנים והמקומיים, שפעמים רבות נסתרים מן העין, הייתי שמחה לבדוק ולסמן לי בבלוג המקומי של האזור אליו אני נוסעת אילו עסקים כדאי לי לבקר… מקווה שלאט לאט יקומו עוד ועוד בלוגים מקומיים ונוכל להיעזר בידע שהם מציעים.
בנופש האחרון, בפסח, עלו לי עוד כמה רעיונות. פתאום נדמה שנפתחה לי צ'אקרת הקיימות, ואני שמה לב לדברים שלא הקדשתי להם תשומת לב בעבר. פתאום תהיתי למה על שפת הים מגישים שייקים בכוסות פלסטיק ולא בזכוכית, מדוע בחנות המקומית מציעים שקיות ניילון, וכמה מגבות יכול אדם לבזבז ביום אחד של שהייה בים.
אני יודעת שיש לי עוד דרך ארוכה כדי לחיות באמת בצורה שתבטיח איכות חיים מחד, ושמירה על הסביבה מנגד, תוך דגש על כלכלה מקומית בדרך, אבל אני יודעת שלפחות יצאתי לדרך…
ומה אתכם? האם אתם חושבים על הדברים האלו כשאתם מטיילים?
מעורר מחשבה הפוסט שלך. אני מעדיפה לישון מחוץ לבית בצימרים משפחתיים ולמרבית הטיולים מראש אני מראש מחפשת אירוח משפחתי מאשר בתי מלון. בארץ לא מזמן היינו בצימר מדהים ליד כרמיאל בשם אופוריה שגם הסיפור העומד מאחורי הקמתו מיוחד ומרגש. תודה שייחדת פוסט לנושא משמעותי .
תודה נויה יקרה. יש לי עוד דרך ארוכה, אבל בהחלט המודעות שלי מתגברת…
אני קוראת את הפוסט ופתאום מבינה שזה בדיוק מה שאני עשה מזה מספר שנים מבלי לדעת שזה בעצם קיימות. אני לנה באותו מלון משפחתי קטן, אוכל באותה טברנה עם האיש בלי השן הקדמית שלא יודע מילה באנגליתותכלס לא עושה קניות חוץ מקניות של אוכל שאני מביאה איתי הביתה…
מסכימה עם כל מילה שלך
אני כבר ידעתי שאין עליך. מקיימת קיימות באופן טבעי <3
גיל יקרה,
איזה טקסט מקסים. קליל, בהיר ומעורר מחשבה.
תודה רבה.
דבורית.
תודה דבורית יקרה! נשיקות.
פוסט מקסים! וזו בדיוק הדרך המועדפת עליי לתייר, מקומית או בינלאומית.
ככה גם נראתה חופשת הפסח שלנו, עם הרבה הרבה תוצרת הארץ (חוץ מהכבלים, שנושאים שם אינטרנשיונל למהדרין).
איזה כיף יעל! וגם כל הכבוד לך! מורידה את הכובע.