קלישאות המדיה החברתית

בימים האחרונים, (שוב) ימים של מתח וחרדה, שמתי לב שהרשת מפוצצת בעצות, רעיונות וקלישאות לרוב. הן לא חדשות. הן מוחזרו היטב שוב ושוב בשנים האחרונות ונלעסו בפיה של כל יועצת עסקית, או נרמסו תחת ידיו של כל מנטור תורן. יצאתי למסע בעקבות הקלישאות

החיוביות הרעילה במדיה החברתית

כבר שנים שבמדיה החברתית בכלל, ובאינסטגרם במיוחד, יש הרבה חשבונות שמקדמים מנטרות חיוביות, מסרים שנועדו להרים אותנו, ווייבים טובים וכד'. על פניו זה היה יכול להיות נפלא ומועיל. לו רק זה היה באמת עובד. בפועל, זה עלול להיות ממש רעיל, והאנשים האלה עושים לכם הרבה יותר נזק מתועלת.

פרדוקס האותנטיות במדיה החברתית

יש מלכודת במדיה החברתית: הרשתות החברתיות מעודדות אותנו להיות אותנטיים, לחשוף את חיינו האישיים, לספר ולשתף כל רגע וכל פעילות.
אבל האם האותנטיות הזו היא אמיתית או שהיא עוד אסטרטגיה לניהול התדמית שלנו?

איך המדיה החברתית משפיעה על מערכות יחסים?

המדיה החברתית שינתה לנו את החיים. היא שינתה את איך שאנחנו מרגישים, איך שאנחנו מתקשרים, איך שאנחנו מקבלים החלטות. הפעם בחרתי לבחון איך המדיה החברתית משפיעה על מערכות יחסים – החל ממערכת היחסים שלנו עם עצמנו, דרך משפחה וחברים, וכלה במערכת היחסים שלנו עם הקהילות סביבנו.

האם התרבות שלנו מעודדת נרקיסיזם?

נרקיסיסטים. נראה שהם נמצאים בכל מקום. האם התרבות שלנו בכלל, והמדיה החברתית בפרט, מטפחות נרקיסיזם או שהן פשוט נותנות במה ולגיטימציה לנרקיסיזם שכבר קיים אצל אנשים?

השוואה לאחרים

השוואה חברתית היא אחד המנגנונים הטבעיים שעוזרים לנו לבנות את הדימוי והערך העצמי. אבל מה קורה לה במדיה החברתית?

איך אנחנו מתנהגים אונליין?

אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן ברשת בכלל ובמדיה החברתית בפרט. איך נראית ההתנהגות שלנו שם? איך אנחנו מתקשרים, בוחרים, מפתחים מערכות יחסים?