אז מה עדיף – כתיבה במקלדת או כתיבה ביד?

אי אפשר להתכחש לקדמה. אם פעם הייתי לוקחת איתי תמיד את המחברת או הפנקס, היום אני בעיקר מקפידה לקחת איתי את המחשב. אולי לפתע יעלה לי רעיון לפוסט?

אבל דבר לא יחליף את אהבתי למחברות יפות ועטים צבעוניים. כשאני פותחת את המחברת כדי לרשום דבר מה, זה תמיד מרגיש לי טקסי, מיוחד, יצירתי יותר.

עם השנים עשיתי לי חלוקה די ברורה. כשאני מתיישבת לכתוב פוסט זה תמיד על המחשב, אבל כשאני צריכה להעלות רעיונות יצירתיים, לכתוב כדי לעבד רגשות או מחשבות, וכמובן לכתוב את דפי הבוקר שלי – אני עדיין נצמדת לעט ולמחברת.

בפוסט האחרון יצאתי ללמוד מה הכתיבה עושה למוח שלנו, אבל האם באמת קיים הבדל בין כתיבה ביד וכתיבה במקלדת?

• מחקרים מראים שכאשר אנחנו כותבים ביד (לעומת כתיבה במקלדת), יותר אזורים במוח מופעלים. אחת הסיבות לכך, עפ"י החוקרים, היא שכאשר אנחנו כותבים ביד, יש לנו הרבה יותר דברים לתכנן – הקשורים גם לנראות ולצורה (מה שלא קורה על גבי המחשב).
• המחקרים גם מראים שבכתיבה ביד מיוצרים יותר רעיונות מאשר בכתיבה במקלדת. אז אולי האינטואיציה שלי לא אכזבה גם הפעם כשבחרתי לכתוב ביד בפעמים הדורשות ממני יצירתיות? עוד על המחקרים, כאן.
• במחקר שנעשה בקרב סטודנטים, והשווה בין סיכומי שיעור שנעשו על גבי לפטופים לעומת מחברות, אפשר לראות ממצאים מעניינים. מצד אחד, הסטודנטים שהקלידו נהגו לסכם יותר, ויותר במילים של המרצים. אלו שכתבו ביד, לעומתם, נאלצו לבחור מה לרשום (מסתבר שכתיבה ביד איטית יותר), ולכן היו צריכים גם לעבד את מה שהם שמעו ולהחליט מה לרשום – הם בעצם נאלצו לברור מה חשוב יותר לרשום. אלו למעשה למדו טוב יותר, זכרו יותר, ותוצאות המבחנים שלהם היו גבוהות יותר.

• כתיבה ביד מערבת יותר חושים ומאלצת אותנו לקבל פידבק תמידי – אנחנו לא רק מרגישים את הפעולה של הכתיבה, אלא גם מבחינים בתוצאה שלה על הנייר, משפרים תוך כדי, וכך מחויבים להשתמש ביותר חושים כדי להמשיך לכתוב.
• כשאנחנו מקלידים, אנחנו מבצעים מיד עריכה, ולכן אין לנו למעשה שום היסטוריה של המחשבות הראשוניות שלנו. בכתב יד לעומת זאת, הכל עדיין נמצא שם. אנחנו חושבים שוב ושוב אם למחוק (לטוב ולרע), לערוך, לשנות. אין ספק שהיד על המקלדת קלה יותר. לא תמיד זה לטובה. עוד על כך, כאן.
• מסתבר שכתיבה ביד טובה יותר לזיכרון מאשר הקלדה. בניסוי שנערך נמצא כי משתתפות שרשמו מילים ביד זכרו אותם טוב יותר מאשר אלו שהקלידו אותם במקלדת. תיאור ותוצאות הניסוי, כאן.
• ד"ר מרק סייפר, גרפולוג ומומחה לכתב יד, טוען שלכתיבה יש יכולת מרגיעה. לטענתו, כתיבת משפט מנחם או מרגיע כמה פעמים, יכולה לסייע בהורדת המתח. אני בטוחה שדפי הבוקר שלי עושים זאת עבורי.

עוד קצת על היתרונות של כתיבה ביד, כאן.

ידעתם שקוונטין טרנטינו, אמי טאן, ג'ורג' קלוני, דניאל סטיל וגו'מפה להירי עדיין מעדיפים לכתוב את הטיוטות הראשונות שלהם ביד? הנה כאן.

וכמובן, כשאנחנו כותבים בעט ומחברת, אין לנו את כל הסחות הדעת שמייצר המחשב שלנו. במחברת שלי עדיין אין הודעות על מייל שנכנס, הודעת וואטסאפ או נוטיפיקציה בפייסבוק. אני בטוחה שזה מיטיב עם הריכוז והמיקוד.

נדמה לי שיש לי את כל הסיבות להמשיך ולהסתובב עם מחברות יפות ועטים צבעוניים, להעלות רעיונות ולרשום רשימות, וכמובן לעבד את המחשבות והרגשות בדפי הבוקר שלי.

מצד שני, מכיוון שכתיבה במקלדת מהירה יותר, יש לה גם יתרונות – היא עוזרת לנו לתעד יותר טוב, לתמלל שיחות באופן מדויק יותר, וכמובן לערוך את הטקסט תוך כדי. היא גם מיטיבה עם העצלנים בינינו – שלא היו חושבים פעמיים להעתיק את המכתב, המאמר או הרעיון שוב בצורה נקיה רק כדי לשפר אותו עוד קצת.

ונקודה אחרונה למחשבה – בשנים האחרונות אני גם קוראת יותר ספרים אלקטרוניים. גם בעניין הספרים, אני עושה לעצמי חלוקה: ספרים מקצועיים כן, ספרי עיון גם וגם, אבל כשזה מגיע לרומנים וספרי פרוזה –  אני עדיין רוצה להרגיש את מגע הדף ולהריח את ריח הדפים. האם יש בזה הגיון? אולי גם בקריאה יש הבדל? ואולי זה הנושא הבא שאני אבדוק.

מה איתכם? איך אתם מעדיפים לכתוב, ולמה?