אנחנו מבלים בה, מתחברים דרכה, מתרגזים, נהנים ובעיקר שורפים המון זמן. היא משפיעה עלינו ולאט לאט גם מעצבת את התודעה שלנו. הגיע הזמן לעבור לשימוש חכם ובריא יותר במדיה החברתית.

איך נשתמש במדיה החברתית בצורה בריאה וחכמה יותר?

המדיה החברתית הפכה להיות כבר מזמן המקום השלישי שלנו – בה אנחנו מבלים בשעות הפנאי (וגם קצת בשעות העבודה, בינינו), בה אנחנו פוגשים אנשים, מתעדכנים, לומדים, מנהלים שיחות, ואפילו מתעצבנים. המדיה החברתית היא כיכר העיר החדשה.

בכיכר הזו אנחנו משחקים לפי החוקים של המקום – אנחנו מעניקים למדיה את תשומת הלב שלנו בתמורה לתוכן הרב שהיא מציעה לנו, נסחפים, מתבצרים בעמדותינו, מקבלים הרבה אישור לדעותינו ומהנדסים את תדמיתנו. וכל הזמן הזה, המדיה אוגרת עלינו נתונים כדי להציע לנו את מיטב הפרסומות. אלו החוקים שלה.

כבר מזמן הבנו שאם אנחנו לא משלמים על המוצר שהמדיה החברתית מציעה לנו, כנראה שאנחנו המוצר. ליתר דיוק – תשומת הלב שלנו היא המוצר. וזה מוצר יקר שככל שאנחנו מעניקים אותו, אנחנו משלמים – בבריאות הנפשית ובשינויים בחיים שלנו. אם כבר אנחנו מעניקים לה את תשומת הלב הזו, כדאי שנעשה זאת בחוכמה.  

למה בכלל חשוב להתנהל במדיה החברתית בצורה חכמה?

  • כדי להחזיר לעצמנו קצת מהשליטה על חיינו, כדי לבחור בעצמנו. מרשל מקלוהן, חוקר המדיה הקנדי, טען כבר מזמן שהמדיום הוא המסר. עכשיו אנחנו מבינים עד כמה זה נכון. כשאנחנו צורכים מידע וידע דרך המדיה החברתית, אנחנו נתונים לסוג של עיצוב תודעה – כי המדיה משפיעה עלינו, ולא רק דיגיטלית. היא משפיעה על ההתנהגות שלנו, על הבדידות שלנו, על ההחלטות שלנו. מוזמנים לקרוא כאן איך החדשות שאנחנו צורכים במדיה החברתית, למשל, מעצבות אותנו.  
  • המדיה החברתית היא גזלנית זמן. אנחנו מבלים במדיה החברתית המון זמן (על חשבון פעילויות אחרות). האלגוריתמים של המדיה החברתית מעוצבים כך שהם גורמים לנו לבלות הרבה יותר זמן ממה שתכננו (אדם נכנס לדקה לבדוק משהו במדיה החברתית, מוצא את עצמו מבלה בה כ 20 דקות בממוצע). לצערינו, הזמן שלנו אינו בלתי מוגבל, ממש כמו תשומת הלב שלנו. בעיני, אנחנו חייבים לבחור איך, במה, עם מי ואיפה לבלות אותו. 
  • כי המדיה החברתית גורמת לנו להרגיש שאנחנו לא מספיק טובים או מוצלחים, בעיקר כי כולם מדווחים כל הזמן על החיים המושלמים והמהממים שלהם. אין שום סיבה בעולם שנרגיש כך, ולכן חשוב להתנהל בחוכמה ולמזער את התחושות הקשות. עוד על החיים הורודים והשפעתם עלינו, כאן.

מה חשוב להבין על המדיה החברתית כדי להתנהל בה בצורה חכמה?

יש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון. אנסה להיות תמציתית.

  • המודל העסקי של החברות בנוי כך שהן מרוויחות מתשומת הלב שלנו. ככל שאנחנו שוהים יותר על גבי הפלטפורמה וחולקים איתה את חיינו האישיים, כך מפרסמים משלמים לה יותר כדי להגיע אלינו. המשוואה הפשוטה הזו גורמת לכך שהמדיה החברתית עושה המון מניפולציות שגורמות לנו לבלות בה הרבה יותר זמן ממה שתכננו ולגלות לה המון על העדפותינו, בחירותינו וחיינו הפרטיים. זה לא שאנחנו באמת מעניינים את החברות ברמה האישית, אבל הדאטה עלינו כקבוצות של אנשים מעלה משמעותית את שורת הרווח שלהן. כפי שכבר אמרו לפני, הפכנו למוצר.
  • עד לפני כמה שנים, חברות הטכנולוגיה, ובעיקר אלו המפעילות את הרשתות החברתיות, חרטו על דגלן את חופש הביטוי. כל אחד יכול לייצר תוכן, להגיב ולשתף ככל העולה על דעתו. אבל כל זה השתנה בשנים האחרונות, והן הפכו להיות שומרות סף. פוסטים מסוימים נמחקים, אנשים מסוימים מוצאים את עצמם חסומים בשל דעותיהם. המטרה נשמעת על פניו נקיה – הן החליטו שהן שומרות עלינו. רק שמזמן הבנו שההשפעה של המדיה החברתית היא אולי הכי רחוק משמירה שיש. בסופו של דבר, אנחנו מאפשרים לחברות מסחריות לקבוע את סדר היום לפי האג'נדה המתאימה להן. תוכלו לקרוא קצת על זה בפוסט שסוקר מה קרה לחדשות עם כניסת המדיה החברתית.
  • מה שאנחנו רואים במדיה החברתית זו פיסה צרה מאוד של המציאות. זו אף פעם לא המציאות כולה. יש לכך כמה סיבות כמו בועת הסינון (אותו אלגוריתם בינה מלאכותית שקובע עבורינו אילו תכנים נראה), שמירת הסף שציינתי בסעיף הקודם וגם בחירה של אנשים מה להראות (כולם חיים בורוד ברשת, אבל בפועל הבדידות עולה, אנחנו מתמכרים לנוגדי דכאון ומקצינים בדעותינו). המציאות כפי שהיא משתקפת במדיה החברתית היא חלקית במקרה הטוב, ומזויפת ומוקצנת במקרה הרע.
  • שום דבר הוא לא באמת פרטי אונליין. שום דבר. אנחנו חייבים להבין שאף אחד לא שומר עלינו שם. לא עלינו, לא על המידע שלנו ולא על ההשפעה של התכנים שמופיעים שם. קבוצות סודיות, סיסמאות מורכבות וצ'טים מאובטחים הם ברוב המקרים סוג של כסת"ח שנועד לתת לנו תחושה טובה ולאפשר לנו להמשיך לחלוק את הדאטה עם חברות הטכנולוגיה.
  • המדיה החברתית משפיעה על ההתנהגות שלנו ועל ההחלטות שלנו. היא לאט לאט מעצבת את התודעה שלנו. היא מגבירה את הבדידות, היא מפחיתה את האמפתיה ועוד. ככל שנהיה מודעים לכך, נוכל (אולי) להפחית את הנזק.

אז איך כדאי לפעול? איך נוכל להשתמש במדיה החברתית בצורה חכמה יותר, שתגן עלינו?

כמה עצות להתנהלות מתונה, בריאה וחכמה יותר ברשתות החברתיות:

  • קחו לעצמכם כמה רגעים, שבו (בלי הסחות הדעת של הנוטיפיקציות והפיד) והחליטו מה המטרה שלכם בשימוש במדיה החברתית. האם אתם משתמשים בה ככלי למיתוג אישי? כמקום להכיר אנשים מעניינים? כמקור מידע? או אולי כאמצעי להסחת הדעת בסוף היום? הבחירה שלכם תקבע איך תתייחסו לסעיפים הבאים.
  • הבינו שאתם בעלי השליטה. על הזמן שלכם ועל הפיד. משהו גורם לכם להרגיש רע? אל תפחדו ללחוץ על כפתור ה unfollow , להתנתק, להסתיר פוסטים מסוימים. במקום שהאלגוריתם יחליט עבורינו, אנחנו נחליט עבורינו.
  • זמן מסך במדיה החברתית צריך להיות מוגבל. אנחנו תמיד מבלים בה יותר זמן ממתוכנן (מישהו שם עושה את העבודה בצורה מעולה, תודו). אם אתם מודעים לזה שקשה לכם להפסיק, שימו טיימר או התקינו תוכנה שחוסמת את האתר לאחר X זמן. תעזרו לעצמכם.
  • אם החלטתם על שימוש במדיה החברתית כאמצעי למיתוג אישי או שיווק עסקי, זה יכתיב את האופן בו אתם מגיבים, קוראים, פועלים ושוהים בפלטפורמה. תוכלו לשאול את עצמכם בכל פעם האם השהיה, הכניסה או הפעילות במדיה תורמת למיתוג או השיווק? האם היא מצמיחה אותם? תתפלאו, אבל מסתבר שעצם השאלה יכוון אתכם גם לעשייה. 
  • אם בחרתם לראות ברשתות החברתיות אמצעי להפצת הרעיונות כדי לשווק או למתג אתכם, הקפידו על תכנון מראש של פוסטים, של אסטרטגיה שיווקית, של קמפיינים. את התכנון מראש מומלץ לעשות על גבי טיוטות ולא ישירות על גבי המדיה החברתית. אז נשתמש בה רק כדי להפיץ את המסר, לעקוב אחר מדדים, לתחזק מעורבות ולענות ללקוחות. זה לא רק יחסוך לכם זמן יקר של שימוש במדיה, זה גם יעזור לתוכן שלכם להיות עקבי ומקצועי יותר.
  • אל תפחדו להודות שאתם מרגישים רע לאחר גלישה באחת מהרשתות החברתיות. אתם לא לבד. המודעות חשובה כדי לפעול. הבינו מדוע זה קורה ופעלו כדי לשנות את זה. תוכלו לקרוא עוד על כך, כאן.  
  • ותרו על האוטומט ועל הדיפולט. לא תמיד שומרים על הנתונים שלכם, מומלץ לא להירשם באמצעות חשבונות אחרים ולא כל העוגיות מתאימות לכם. אנחנו רוצים לחסוך שניה ואז מגלים שרודפים אותנו עם פרסומות ומניפולציות שגוזלות לנו שעות. לפני שאתם מסכימים, נרשמים, מוסרים מידע, מאפשרים נוטיפיקציות או מורידים עוד אפליקציה שתגזול זמן יקר, עצרו לבדוק מה באמת מתאים לכם.
  • בחרו להשתמש במדיה החברתית כדי ללמוד או לקיים שיח בנושאים שבאמת מעניינים אתכם – למשל קבוצות בתחום העניין או התחביב שלכם ולא סתם גלישה חסרת תכלית בפיד. יש צדדים יפים למדיה החברתית, כמו אנשים שחולקים תחומי עניין ומסייעים זה לזה – היו אקטיביים והעדיפו אותם.
  • חישבו פעמיים (או שלוש) לפני שאתם מעלים משהו למדיה החברתית – פעלו באחריות כלפי אנשים אחרים. בידקו היטב האם הפוסט שאתם עומדים לשתף פוגעני, אמיתי, מהימן? אני ממליצה גם לחשוב איך ירגישו אנשים לאחר שיקראו או יראו אותו. האם הוא יגרום להם להרגיש רע עם עצמם? האם זה מה שרציתם שיקרה? לפעמים דקה או שתיים של חשיבה מראש ימנעו עוגמת נפש רבה.
  • תעדו במשך שבוע את הזמן שאתם מבלים ברשתות החברתיות (או פשוט שאלו את הסלולרי שלכם). זה יכול לעזור לכם להבין כמה זמן אתם באמת מבזבזים על הגלישה בהן. מה יכולתם לעשות בזמן הזה? הנה כמה דוגמאות – לקרוא ספר בשבוע (לפחות), ללמוד שפה, לעשות יוגה, לשבת למדיטציה, להיפגש עם חבר קרוב, להכין ארוחה בריאה, לצאת לטבע. תיעוד הזמן מאפשר לנו רפלקציה של לאן הולכת תשומת הלב שלנו והאם זה המקום הראוי עבורה.  
  • פתחו חשיבה ביקורתית על התכנים ועל האינטרסים מאחוריהם. נסו לשאול את עצמכם – מה התוכן הזה רוצה ממני? מה המטרה של מי שכתב אותו? האם זה מתאים לי? האם זו כל האמת? עוד על חשיבה ביקורתית, כאן.
  • הטילו ספק. תמיד. רק ע"י הטלת ספק המדע והידע שלנו התקדם לאורך השנים. גם אם אתם לא מדענים או חוקרים, שמרו על עצמכם ע"י הטלת ספק בתכנים בהם אתם נתקלים. כמו כל דבר כמעט, גם הטלת ספק היא דבר שניתן להתאמן בו.
  • בחרו לתת ערך ולהיות מקור מעניין לדיון, ידע ומידע. זה הצד היפה של הרשת, שתואם את החזון על בסיסו היא הוקמה. כדאי שכולנו נחזור להיות שם.
  • עם כל הכבוד לרגש, ויש לי כבוד אינסופי אליו, הוא והמדיה החברתית לא באמת חברים. לא מעט חוקרי מדיה שמו לב שיש רגשות שהם יותר ויראליים מאחרים. ונחשו מי עומד בראש הרשימה? הזעם. המדיה מרגילה אותנו להגיב בעיקר תגובות רגשיות. נסו, לפחות אתם, לא להעלות פוסטים כשאתם בסערת הרגשות. חכו עם זה. כתבו את מה שיש לכם לומר בטיוטה ותנו לה לנוח עד שסערת הרגשות תשכך. מנסיון, רוב מה שכתבתם יישאר בטיוטות, וטוב שכך. אותו הדבר נכון גם לתגובות במדיה החברתית. רגע לפני שאם עומדים להגיב למישהו בכעס, זעם, השפלה או זלזול – תנשמו. האם התגובה הזו באמת נחוצה?
  • העדיפו גישה למדיה החברתית דרך הדסקטופ – מסתבר שזה מקטין משמעותית את זמן הגלישה חסרת התכלית (החיים שלי יפים יותר מאז שפייסבוק והסלולרי שלי נפרדו). כשאנחנו יושבים מול המחשב, יש סיכוי שנתייחס למה שאנחנו עושים במדיה קצת יותר ברצינות, כמו גם למה שאנחנו מעלים לשם. 
  • הורידו את הנוטיפיקציות. אין באמת סיבה לקבל נוטיפיקציה לנייד בכל פעם שמישהו עשה לייק, הגיב או פרסם משהו בקבוצה משותפת. היו אתם האחראים לכמה ומתי להכנס לרשת.
  • נסו מפעם לפעם להתנתק לכמה שעות או ימים מהמדיה החברתית. זה תרגיל מעניין. יש סיכוי שתגלו שלא באמת פספסתם דבר.
  • צאו החוצה, יש חיים שם. הביטו ליקרים לכם בעיניים, היפגשו עם אנשים, הניחו לסלולרי ולמחשב ותחזרו לתקשר באמת.
  • קראו שוב מהי אי חשיבות קוסמית. הזמן הזה שאנחנו מבלים ברשת וכל מה שאנחנו רואים שם – לא באמת כזה חשוב. 

מקווה שנוכל לחזור להנות מנפלאות הרשת מבלי להמשיך להינזק ממנה. אמנם תמיד סבלתי מחולמניות, אבל אני מאמינה שזה עוד אפשרי. מה אתם אומרים? 

מצטרפים אלי לשימוש חכם ובריא יותר במדיה החברתית?  

4 תגובות

  1. תודה על התזכורת החשובה, גיל.
    צריך לקרוא יותר מפעם אחת, כדי להפנים וליישם 🙂

מה חשבת? אשמח לשמוע את דעתך

האימייל שלך לא יוצג באתר, אני מבקשת אותו לצורך אימות וסינון ספאם.

שדות חובה מסומנים ב- *

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)

עוד באותו נושא

גיל מרטנס

כיף שהגעתם ונעים להכיר. קצת עלי? אני עוסקת בנושאי שיווק ומיתוג באמצעות תוכן, השפעות המדיה החברתית על החברה, ניהול קהילות, ועוד.

מרצה באקדמיה ובארגונים. מהנדסת תעשייה וניהול, יש לי תואר שני בבריאות תעסוקתית, ואני דוקטורנטית בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה בבר אילן. אני גם בלוגרית, כותבת, תולעת ספרים. ולעולם לא מפסיקה להתרגש מהמילים הכתובות.

אה, ואני קמה כל בוקר בחמש לתרגל קונדליני יוגה. חיה ונושמת מוזיקה.

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)