לתת או לא לתת? זו השאלה

 

והתשובה שלי – לתת. הכל. להתמסר באופן מלא.

לא מבינה על מה אני מדברת?

הכל כאן:

לפני שבועיים סיימתי להעביר הכשרה לבעלות עסקים קטנים המעוניינות להקים בלוג עסקי. הכנסתי אותן לאט לאט לעולם הבלוגים, על נפלאותיו ומושגיו, דיברנו על הצד הטכני, על תכנים מומלצים לבלוג עסקי, על אפיון שפה, על שיווק והפצת הבלוג ועוד המון דברים סופר מעניינים (אני משוחדת, אני יודעת).

אחת השאלות שעלתה בקורס, וחוזרת שוב ושוב מול יזמים ובעלי עסקים שאני מכשירה או מייעצת להם, היא עד כמה לתת ידע בבלוג. או "אם אני אתן כל מה שאני יודעת בבלוג, למה שיבואו אלי?"

ובכן – התשובה שלי היא חד משמעית – כן! לתת. הכל.

למה להתמסר כך?

• ברגע שאת תורמת מהידע שיש לך, את ממתגת את עצמך כבעלת ידע רב, כמומחית בתחומך. ולמי אנשים רוצים לפנות? במי יעדיפו להיעזר? בדיוק. באלה שיש להם ידע רב!
• הקוראים תופסים אותך כנדיבה.
• הידע הכתוב לא מחליף בצורה מלאה פגישה פנים אל פנים, הכשרה פרונטלית או ייעוץ אישי. הוא פשוט הפתח להבנת כמות ועומק הידע שיש לך.
• רוב הידע נמצא ממילא במקום כלשהו ברחבי הרשת. אם הם לא יקראו אותו אצלך, אני כמעט בטוחה שהקוראים ימצאו אותו במקום אחר.
• הידע שלך עשוי להגיע למי שלא יכול להרשות לעצמו לשכור את שירותיך בתשלום. בעיני מדובר במתנה גדולה לשני הצדדים.
• כשאת בונה לאט לאט בסיס של ידע בבלוג, את מבינה בעצמך כמה ידע כבר צברת. זה עושה נפלאות להרגשה האישית, לביטחון. זה ייתן לך הכרה במי שאת, במקצועיות שלך, במומחיות. זה ערך מוסף חשוב!
• עם כל חיבתי למילה הכתובה, היא לא יכולה להכיל הכל – את החיוך שלך, את הנימה, את הברק בעיניים ואת המילה הטובה בדיוק ברגע המתאים ללקוחה. את הערכים הנוספים שלך, יקבלו רק הלקוחות הפיזיים. וזה בסדר.
• וכמובן – זה אמנם קצת טכני, אבל ככל שיש לך יותר ידע בעל ערך בבלוג, הבלוג מקודם, הקוראים מרוצים וממשיכים להגיע וגוגל מצידו מעלה אותך בדרוג שלו. לא סתם אסטרטגיית קידום באמצעות תוכן נבחרה בשנת 2015 לאסטרטגיה השיווקית המובילה (הנה, תציצו כאן). ולפי מאמרים נוספים שקראתי, היא ממשיכה לככב גם בסיכומי 2016, ובאסטרטגיות המומלצות ל 2017. כמובן ששיווק באמצעות תוכן צריך להיות יותר ויותר יצירתי (כי כולם כבר הבינו שזה עובד!), אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

כשלמדתי פתיחת תודעה, אצל מלכה אשר המופלאה, אחד השיעורים האהובים עלי היה שיעור על התמסרות. הרעיון הוא שעד שלא נתמסר – רגשית, לתהליך, לאדם, לכל דבר – לא נדע באמת האם הוא נכון לנו או לא. גם בעניין כתיבת הבלוג אני מאמינה בהתמסרות. התמסרות לנתינה של הידע שיש לנו, של העברתו הלאה. והאמת? גם התמסרות לתהליך ולמסע שהבלוג מעביר אותנו, עם חוסר הוודאות שיש בו.

עד היום ההתמסרות והנתינה הוכיחו לי שאני צודקת. ואצלך?