אני שמחה (וגם מתרגשת ומסמיקה) לארח כאן את שגית כהן, שלא מזמן הקימה בלוג מקומי בגליל המערבי – מקומי בצפון:
בדצמבר היו שלושים ואחד ימים, ובינואר אנחנו ביום השישי. זה אומר שבמשך כשלושים ושבעה ימים אחרונים אני הולכת בדרך חדשה ומרתקת. אני מאוהבת. לא, זה לא התחיל לפני שלושים ושבעה יום. זה התחיל כבר מזמן. הדרך בה הייתי מרגע צאתי לעולם. תמיד היה בי את הרצון לעשות עוד ולהתקדם, תמיד רציתי קדימה. ללמוד ולהתפתח. וכך נהגתי. שפע של למידה והתמודדויות. עשייה מקצועית, חברתית וקהילתית. התמודדויות אישיות לא פשוטות כלל. מחשבות אינסופיות וצמתים של קבלת החלטות טובות יותר או פחות הביאו אותי יום אחד לראות מודעה אחת מיוחדת שמשכה את ליבי ונפשי, על מה שקוראים – בלוג מקומי.
עבורי זה היה רגע מרגש במיוחד. הרגע הזה של ההתאהבות. נכון שיש שיאמרו שאנחנו מקבלים את מה שאנחנו מזמנים לחיינו, ויש אלו שיסכימו שזה רק עוד שלב בדרך ליעד. יהיו אלו שיאמרו שכל הישג מתחיל עם החלטה לנסות ובטח שיהיו אלו שיצקצקו בלשונם ויאמרו שזו חוויה מיותרת שלא מביאה לשום מקום. שפע של מה יאמרו.
אבל אני זו אני ולא אף אחת אחרת. אני זו אני ואני הכי טובה עבור עצמי. אז בחרתי. בחרתי בדרך מיוחדת ויצאתי ללמוד אצל גיל מניסיונה ודרכה. הכרתי, למדתי ובחרתי. הדרך, לא פשוטה ועבורי היא רק החלה, אבל אני מחייכת ושמחה, נהנית מכל רגע. לומדת המון ופוגשת שפע של אנשים חדשים. אני מלאה ברעיונות ומתקדמת צעד צעד. סופגת את הדרך בכל רמ"ח איברי. נושמת, עוצרת, נחה ורצה בדרך הכל כך מרתקת ומעשירה שבה בחרתי. יצרתי פלטפורמה שהפוטנציאל שלה להתפתחות ועשייה הוא אינסופי כמו החול שבים או הים שבים :-). לאט לאט עוד שלב יתפתח ויבנה ויזרום ואני אתו – הולכת בדרך.
אז למי שחשקה נפשה באהבה חדשה ומרעננת של עשייה, למי שרואה רחוק ובעלת שפע של סבלנות לדרך ולא לתוצאה מידית, הרעיון הבסיסי של בלוג מקומי הוא הזדמנות נפלאה ליצירת יש מאין. ההחלטות הן שלך! הביצוע הוא שלך! התוצאה הקסומה היא שלך! ההתאהבות היא בלב פנימה!
ולגבי גיל היקרה – היד שלה אוחזת, מחבקת, לא מרפה. כמה שתרצי היא כאן אתך. ככה לומדים – מאלו שכבר צעדו בדרך. מאלו שנמצאים שני צעדים קדימה ומראים לך את הלא מוכר והלא ידוע. מאלו שיכולים להפיג חששות ולפתוח דלתות.
תודה לך גיל.
תודה שגית היקרה. ברור לי שאת בדרך הנכונה, וקצת בזכותך – גם אני 3>
