מסתבר שלכתוב פשוט זה בכלל לא פשוט

 

ביום העיון האחרון שהעברתי, ראיתי שלא היה פשוט למשתתפות לקבל את הכלל הזה של לכתוב פשוט, והנה קיבלתי עוד הצדקה לכתוב את הפוסט הזה. הן שאלו למה לכתוב פשוט, ומה זה אומר, ובעיקר האם זה לא מוריד מאיכות הכתיבה שלנו.

אמרתי להן, ואני אכתוב גם כאן – לכתוב פשוט זו מיומנות, זה ממש לא פשוט! אבל זה כל כך חשוב, בעיקר היום, בעידן של הצפת ידע. מה שמבדיל בין מה שאנחנו נכתוב לבין אחרים, הוא פעמים רבות לא הידע עצמו, אלא אופן הנגשתו לקוראים.

מה זה אומר לכתוב פשוט?

לכתוב פשוט אומר להנגיש את הידע, בצורה כזו שהקורא שלנו יבין.

למה זה לא כל כך פשוט? כי זה אומר שאנחנו צריכים לצאת מעצמנו, ומהדברים שנדמים לנו ברורים לגמרי, ולעבור לצד השני, אל ראשו של הקורא.

כתיבה פשוטה היא כזו שמנגישה ידע לקוראים שלנו, כדי שהם יבינו, ולכן היא לא אמורה להשתמש בביטויים מסורבלים, לא מובנים, או כאלה שיקשו על רצף הקריאה שלו, ולמעשה ימנעו ממנו להבין  את המסר שאנחנו רוצים להעביר לו.

כדי לכתוב פשוט, לא כדאי להעמיס את הכתוב ב:

• משפטים מסורבלים. המוח שלנו אוהב לעצור, לנוח לרגע ולהעריך את הכתוב בכל פעם שהוא מגיע לנקודה. ככל שהמשפטים ארוכים ומסורבלים, הקורא צריך לנוח פחות ולעבוד יותר. והקוראים של היום פשוט לא מוכנים לעבוד קשה, הם יעברו מיד הלאה לפוסט בבלוג אחר שמנגיש את הנושא.
• מטאפורות וקלישאות – מה שעובד נהדר בספרות, לא תמיד צולח את האון ליין. מטאפורות שהקורא לא יבין ישלחו אותו מחוץ לעניינים, וקלישאות שחוקות (המכונות בספרות "כתיבה לעצלנים") לא עושות כבר את העבודה.
• ז'רגון מקצועי – לא הבנתם מילה או שתיים? מה הסיכוי שתתמידו בהמשך הקריאה? נכון, אפסי. וכך גם הקוראים שלכם. פעם, כשידע היה פרושו כוח, פיתחו בעלי מקצוע מסוימים שפה משלהם – אלו היו למשל רופאים ועורכי דין. השפה המיוחדת שלהם גרמה לאנשים להתייחס אליהם בכבוד ולהבין שיש להם ידע שפירושו כוח וכסף. אבל העולם שלנו עבר תהפוכות, והידע היום יותר ויותר זמין. מי שמצליח לבסס את עצמו כבעל כוח, כאוטוריטה בתחומו, הוא זה שיודע איך לתווך ולהנגיש את הידע הזה הלאה. ועם כל הכבוד לז'רגון מקצועי, הוא ממש לא מנגיש. חישבו על דוח הביטוח האחרון שניסיתם להבין, ותבינו על מה אני מדברת.
• ריבוי מסרים, נתונים, ציטוטים וכד' – או בקיצור עומס. רוצים לתת לקורא חומר להמשך קריאה? שימו לינק, תפנו אותו למקורות מעניינים, אבל אל תעמיסו עליו, ובטח שלא בפעם אחת. הוא בסך הכל הגיע כדי לקרוא וללמוד מכם. תנו לו את מה שהוא רוצה, אבל במנות נעימות, קטנות, שיגרמו לו להבין על מה אתם מדברים, ואז לחזור.
• עומס ויזואלי – העין קודם כל סורקת את הפוסט ומבצעת הערכה האם כדאי להמשיך ולהשקיע את הזמן היקר בקריאת הטקסט. על מנת שהסריקה הזו תעבור בשלום, מומלץ ליצור מראה "סריק" לפוסט – זה אומר שימוש בויזואל, חלוקה לפסקאות, שימוש בנקודות ועוד. תוכלו לקרוא איך להפוך את הפוסט שלכם ל"סריק" כאן.

ממחקרים שנעשו על אנשי מקצוע, מסתבר שגם כשהם קוראים חומר מקצועי, הם מעדיפים לקבל אותו בצורה ובשפה פשוטה. בואו נגיד את זה ככה – אף אחד לא יתלונן לעולם על כך שגרמתם לו להבין משהו בקלות!

ומה זה לא אומר לכתוב פשוט?

זה לא אומר לכתוב בעברית קלוקלת, להנמיך את הרמה שלנו או לא להשתמש בדימויים יפים (ובתנאי שהם משרתים את הכתוב, ולא נועדו רק לפאר את האינטליגנציה שלנו). זה לא אומר להתייחס לקוראים שלנו בזלזול, ולהוריד את המשלב של השפה!

אני חושבת שהמפתח לכתיבה פשוטה נעוץ בהיכרות (פיזית או רעיונית) עם הקוראים שלנו, והחלפת הפוקוס אליהם. אם אנחנו מתייחסים אליהם בכבוד, מכירים אותם, ורוצים באמת לעזור להם, הרי שהכתיבה הפשוטה והנגישה אמורה לעשות את העבודה.

פעם מזמן, כתב אחד הסופרים הנפלאים, כללים לכתיבה. אני מוצאת שהם כל כך מתאימים לכתיבת פוסטים "נגישים". הנה הם:

הכללים של ג'ורג' אורוול לכתיבה:

1. לא להשתמש במטאפורות.
2. לא להשתמש במילים ארוכות כשניתן להשתמש בקצרות.
3. אם ניתן להוציא מילה מן הכתוב, תוציאו אותה.
4. רצוי לכתוב בשפה פעילה ולא סבילה.
5. לא להשתמש בז'רגון, מילה לועזית או מדעית כשאפשר להסביר במילים פשוטות.
6. מדי פעם מומלץ לשבור את החוקים האלו.

הנה החוקים, באנגלית המצוחצחת.

ומה דעתכם? נדמה לי שמה שנכון לג'ורג' אורוול לגמרי מתאים גם לנו. לא?

זקוקים לעזרה בלכתוב פשוט אבל עם ערך? נסו אותי.