שגית, מהבלוג המקומי הצפוני, בפוסט אורח מיוחד שמספר על הדרך שלה, על ההכשרה והקמת הבלוג, וגם עלי…
אני אסמיק לי כאן, מאחורי המסך, ואתם תקראו.
את הרגע הזה שבו "פגשתי" את גיל מרטנס, בעולם הווירטואלי של הפייסבוק, לא אשכח לעולם. "הייתה זו אהבה ממבט ראשון…" שהלכה והתחזקה משיחה לציוץ לשיחה לציוץ שהביא לקבלת החלטה – זהו, זה מה שאני רוצה לעשות. לתת את אהבתי ויכולותיי לטיפוח וקידום העסקים הקטנים בגליל המערבי. אני זוכרת את שיחת הטלפון הראשונה, איפה עמדתי, ממה חששתי ובעיקר בעיקר – איך גיל עזרה לי, הקשיבה לי, חיבקה אותי בחום וסבלנות ושפע של הבנה והתרגשות לקראת יציאה לדרך חדשה.
הייתי דנדשה וגיל כבר עברה לא מעט מהכל. הייתי עם הרבה שאלות ולגיל היו ממש את כל התשובות (ואלו שלא היא מיד השיגה עבורי) והתחלנו את ההדרכה. סוג של מיני קורס, מלווה בהתאמות אישיות ע"פ הצורך, שמוביל בשיטת הצעד צעד ופותח עולם שלם בעזרתה של גיל. זהו, גיל הפכה אותי לבלוגרית של ממש, לא בקטנה ולעצמי כמו שהייתי. בלוגרית עם חזון ורצון ואופטימיות מנצחת.
ההדרכה הייתה מאורגנת, שיטתית וסדורה. מלווה במצגת ברורה ונוחה הכוללת דוגמאות רבות שמסייעות להתחבר והבין את הרעיון המרכזי והדרכים למימושו של בלוג מקומי. מה זה בלוג? איך פותחים ואיפה? וכלה בנושאים לכתיבה והחיבורים הטכניים, ממש הכל הכל.
מה משך אותי? עולם העסקים הקטנים כבר היה בליבי עוד לפני הבלוג וקיומו בא כדי לאפשר לי מסגרת, כלי, פלטפורמה שדרכה ובעזרתה אני יכולה לממש את תשוקותיי הגלויות. התאהבתי בפוטנציאל וראיתי רחוק. כל מפגש הסתיים בציפייה למפגש הבא וכל ידע שרכשתי קירב אותי יותר לביצוע, למימוש.
לאן אני רוצה שזה יוביל? האמת היא, שרחוק רחוק. אני רואה את ההזדמנות ותופסת אותה בשתי ידיים (יותר נכון שאני תופסת בארבע ידיים מפני שגיל איתי בסיפור הזה צמוד צמוד ולא עוזבת אותי לרגע קט ללא מענה…). אני מתחברת לחזון של גיל על רשת בלוגריות מקומיות ומתקדמת בקצב שלי בידיעה שאני לא לבד.
גיל – בחרתי נכון, ללא ספק. כיף ללמוד מאחת שעשתה כבר ים של צעדים ושנים של ניסיון. כיף להרגיש את הנתינה והמוטיבציה שדוחפת אותה בשיטתיות ושפע אמונה בחזון הבלוגריות המקומיות שהולך ומתממש. יודעים למה? נעים להיות חלק ממשהו שעושה כל כך טוב. ערכי, חברי, קהילתי. הלוואי ואצליח להעביר את המסר שלי כך, כמו גיל ורובע צפון מזרח, שהעסקים הקטנים והתושבים בגליל המערבי יזכו לקבל את מקומי בצפון כפי שהייתי רוצה.
תודה גיל – את יוצרת ויזמת ובלוגרית לתפארת, שאפו!
כתיבת תגובה