ככל שעוברות השנים אני מבינה שהתמדה היא מפתח לכל כך הרבה הצלחות. זה לא רק היכולת לא לוותר, אלא גם לראות את העשייה שלנו כתהליך. הצלחות בן לילה הן פוטוגניות להפליא, אבל לא תמיד יודעים מה לעשות איתן ביום למחרת. לעומת זאת בניה של הצלחה, שלב אחר שלב, גם ללא תוצאות מידיות נראות לעין, יש בה קסם מיוחד.
אני מאמינה גדולה בעשייה, במשמעת עצמית ובהתמדה, ולא רק בכישרון. קחו את האמן הכי מוכשר שיש, אם הוא לא ישקיע, ילמד, יתמיד, הכישרון הזה סופו שיתבזבז. לא מאמינים לי? קראו את כוחה של נחישות ואחר כך נדבר.
ואני לא מדברת רק על מצב רומנטי של אמנים מיוסרים, שמקבלים לא אחר לא, ולמרות שברוני הלב הבלתי פוסקים, ממשיכים בשלהם, רק כדי להתגלות לאחר שנים כפורצי דרך.
אני מדברת על אנשים כמוני וכמוכם, שמתאהבים במשהו, משקיעים זמן, מחשבות וטונות של רגש בעיסוק בו. אני אכתוב בפוסט הזה על בלוגים, אבל קחו את האנלוגיה לאן שתרצו. הפרשנות? עליכם.
בלוגים הם אסטרטגיה ארוכת טווח. זה לא שתקימו מחר בבוקר בלוג וגוגל ופייסבוק יחגגו מאושר שסוף סוף זה קורה! לבלוג לוקח זמן. הוא משתבח ומקבל קול ייחודי עם הזמן. גם קהילת הקוראים נבנית עם הזמן.
יש משמעות רבה להתמדה בבלוג שלכם – גם מבחינה טכנית (חלק מהמדדים לקידום בגוגל הם ותק ועושר של תוכן, שניהם בדרך כלל תלויי זמן), אבל בעיקר עבורכם. אני מודה שזה עושה לי עצוב בלב לראות בלוגים נטושים. אם יש לכם בלוג ואתם אוהבים אותו, התמידו והשקיעו בו. גם אם ההצלחה לא תהיה בדיוק מה שחשבתם, תרוויחו המון מההתמדה הזו. הנה כמה סיבות.
מה קורה בזמן שאתם מתמידים?
- אתם צוברים ידע ועוד ידע. אתם משקיעים זמן יקר בלימוד. כל ספר שתקראו, כל פוסט שתכתבו, כל מאמר בו תציצו וכל הרצאה לה תקשיבו, יוסיפו לידע שלכם. אתם יכולים לקרוא לזה שכר לימוד.
- אתם מתאמנים בכתיבה. בכל פעם שאני נתקלת בפוסט שכתבתי לפני שנים, בא לי להסתתר מרוב בושה. למרות זאת, אני לא מורידה אפילו אחד מהמביכים האלה, כי אני מאמינה שהם חלק מהדרך שלי, חלק ממי שהייתי אז. אם הבלוג מקביל למסע שעברתי, הרי שהפוסטים הראשונים הם השתקפות של מי שהייתי אז, ולכן הם אותנטיים. הבשורות הטובות הן שהתאמנתי המון והשתפרתי מאז.
- אתם מדייקים יותר ויותר את מי שאתם, את הקהל שלכם ואת מה שיש לכם לתת לו. אם אתם קשובים לקהל ולעצמכם, אין סיבה שלא תבינו יותר ויותר את החיבור ביניכם, את הצרכים שלהם. אני מסתכלת על בלוג כצומת בו נפגשים רצונות הקוראים ומה שיש לנו לתת להם. הצומת הזה לא נבנה ביום. קחו את הזמן להבין איך הוא נראה.
- אתם הופכים למומחים בתחום שלכם. כשאתם כותבים עוד ועוד על תחום כלשהו, אתם צוברים מומחיות, בכל מיני תתי נושאים שלו.
- אתם מתאמנים בחשיבה תהליכית. זה לא זבנג וגמרנו. יש פה נדבך על נדבך שבונים את המיתוג שלכם, את הבלוג שלכם, את האני המקצועי שלכם.
- בלוג הוא מסע – תנו להתמדה שלכם ללוות אותו. אל תצפו להתחיל מבלוג מושלם, אלא בנו אותו בהתמדה ובאהבה לאט לאט. ממש כשם שאנחנו מתפתחים, או העסק שלנו מתפתח, כך גם הבלוג מפתח חיים משלו, שקורמים עור וגידים בכל פוסט שתכתבו.
- בין לבין אתם לומדים על עצמכם כל כך הרבה. מה אתם אוהבים, ומה פחות. במה אתם טובים, מה מתאים לכם. כך אני גיליתי למשל את האהבה לתחום הבלוגים, את נפלאות הכתיבה, את הרצון להעביר הלאה את הידע שצברתי. זה לא קרה בן לילה. זה לקח לי שנים. ואין יום שבו אני לא מודה לעצמי על ההתמדה והמשמעת העצמית שגרמו לי לכתוב ולכתוב, למרות שלפעמים כל מי שקרא אותי היו חבריי הטובים והמשפחה שלי. ולפעמים, תאמינו לי, גם להם נמאס.
לפעמים צריך למצוא את נוסחת הקסם שתגרום לכם להתמיד – אם זה שותף לרעיון, אם זו חברה לכתיבה, או קבוצה שנפגשת אחת לזמן מה ועושה סיעור מוחות.
אז איפה אתם מתקשים להתמיד? ולמה? מה יכול לעזור לכם?
אשמח לשמוע מהי התמדה עבורכם.
משפט יפה ששמעתי על התמדה:
אין הטיפה שוחקת את האבן מכח עוצמתה, אלא מכח התמדתה…
תודה על השיתוף!
מקסים!