חיפוש

רבותי, מהפך – התוכן יורד אל העם

מילים מסורבלות, ז'רגון מקצועי? זה כבר פאסה. התוכן של היום נגיש ופשוט.

מתי בפעם האחרונה קראתם דוח שנשלח לכם מחברת הביטוח? כלומר, ממש קראתם. האם הרגשתם שהוא כתוב כדי שתבינו? אני מניחה שלא. וחברות הביטוח לא לבד. הסכמים משפטיים, דוחות פיננסיים, ואפילו אתרים טכנולוגיים חוטאים בכך. לעיתים נדמה לי שהמטרה היא שלא נבין מה שכתוב בהם.

בשנים האחרונות נתקלתי בזה גם בבלוגים ובכתבות בעיתונים. משפטים שנאלצתי לקרוא שוב ושוב כדי להבין. אם הנושא לא היה חשוב לי מספיק, פשוט העברתי דף, או סגרתי את החלונית ועברתי לדבר הבא.

אבל העולם שלנו משתנה, ואלו הבשורות הטובות! יותר ויותר חברות ועסקים מבינים שהם חייבים לייצר תוכן. ולא סתם תוכן, אלא תוכן בעל ערך. כדי לייצר תוכן כזה הם חייבים להתחבר ללקוחות ולקוראים שלהם, ולכתוב כך שהקוראים יבינו.

המדיה החברתית והבלוגים קיצרו למעשה את הפער בין נותני השירות/בעלי עסקים לבין הלקוחות שלהם. הם מאפשרים לעסקים לפתח מערכת יחסים של ממש עם הלקוחות. מערכת יחסים מתקיימת במיטבה כשהשיחה היא בגובה העיניים. תוסיפו לזה את מגמת השקיפות של עולם העסקים, ותקבלו תוכן קריא, נגיש ומובן. הללויה.

באחד הספרים על כתיבה נתקלתי במשפט הנהדר הזה: "תניחו שהקוראים שלכם לא מבינים כלום בתחום שלכם, אבל לא שהם טיפשים".

היום התוכן יורד לעם, כי המטרה של התוכן זה להיקרא, לתת ערך, להזיז דבר או שניים ולייצר שיחה חיובית סביב עסקים ומותגים. אף אחד לא יכול לייצר סביבו שיחה חיובית אם לא נבין על מה הוא מדבר, נכון?

אז ממה כדאי להימנע בכתיבת תוכן?

  • הז'רגון, או הז'רגון. פעם הוא היה נחשב לזה שממצב אותנו גבוה. לא עוד. מילים מקצועיות שאף אחד לא מבין לא יעזרו לקוראים להתחבר אליכם. האם אי פעם התחברתם למישהו שגרם לכם להרגיש שאתם לא מבינים כלום? בדיוק.
  • משפטים מסורבלים. גם כך אנחנו בהסחת דעת מתמדת, ויכולת הקשב שלנו מתחרה עם זו של דגי זהב. עכשיו גם משפטים ארוכים? המוח שלנו עובד כך שבכל פעם שאנחנו מסיימים משפט, אנחנו עושים רגע אתנחתא להעריך מה קראנו. ככל שהמשפטים ארוכים ומסורבלים, המוח שלנו מגיע לאט יותר לאתנחתא הזו, כלומר עובד קשה יותר. ומי, במיוחד היום, רוצה לעבוד קשה?
  • בדיוק באותו האופן, פסקאות מגושמות, ארוכות ומסורבלות. אלו מקשות על הקוראים שלנו, וגורמים להם לזנוח את הטקסט די מהר.
  • קלישאות. הידעתם שהקלישאות נוצרו בבתי הדפוס של פעם, כדי לחסוך עבודה למדפיסים? כשצירופים של כמה מילים חזרו על עצמם שוב ושוב, הם השתמשו בבלוקים כדי לחסוך לעצמם להדפיס פעם אחר פעם את אותם צירופים. אבל בתי הדפוס כבר לא זקוקים לבלוקים האלו, וכנראה גם אנחנו לא. במקום להשתמש בקלישאות, הסבירו בצורה פשוטה את מה שאתם רוצים לומר.

ומה כדאי לעשות כדי להנגיש את התוכן לקוראים?

  • לשים את הקורא במרכז. התוכן לא עוסק בנו, בעלי העסקים, אלא בקוראים/לקוחות שלנו. אם נתחבר אליהם, ונרצה שהם יבינו, נכתוב בצורה הרבה יותר ברורה. דמיינו איך הייתם מדברים לחברה הטובה על מנת להסביר לה משהו? נכון שהיה חשוב לכם באמת שהיא תבין? בדיוק באותו אופן אתם אמורים לכתוב.
  • לכתוב פשוט. או כמו שאמרו בסדנת הכתיבה הבריטית – אם ילד בן 10 לא יכול לקרוא את זה, אין לזה מקום! שימו לב – לכתוב פשוט לא אומר לכתוב לא נכון, לזלזל בעברית או להתעלם מחוקי הדקדוק. זה אומר להשתמש בשפה שתגרום לאנשים להבין. לכתוב פשוט זה לא כזה פשוט! אבל זה בהחלט שווה את המאמץ. אף אחד לא יתלונן לעולם שגרמתם לו להבין משהו.
  • להתמקד בכל פעם במסר אחד, רעיון אחד, נושא אחד. תחשבו על הקורא שלכם, ואל תעמיסו עליו הכל בפעם אחת. או כמו שאומרים בעברית תקנית- פרה פרה.
  • חלוקה של הטקסט – פסקאות, כותרות משנה, בולטים וכמובן פסקאות פתיחה וסיום. כל מה שיכול להקל על ההבנה של הקורא, מבורך.

זכרו שככל שתתאמנו, תקראו ותבינו יותר, כך הכתיבה שלכם תשתפר. ככל שתראו את הקוראים, תאהבו אותם ותרצו לתת להם ערך (כזה שיש להם מה לעשות איתו!), תכתבו בצורה פשוטה וטובה יותר.

רוצים עוד כלים ליצירת תוכן בעל ערך? מוזמנים ליום העיון "מעטפת התוכן". כל הפרטים כאן.

רוצים ליווי אישי בדרך ליצירת תוכן נהדר? דברו איתי ונקבע.

מה חשבת? אשמח לשמוע את דעתך

האימייל שלך לא יוצג באתר, אני מבקשת אותו לצורך אימות וסינון ספאם.

שדות חובה מסומנים ב- *

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)

עוד באותו נושא

גיל מרטנס

כיף שהגעתם ונעים להכיר. קצת עלי? אני עוסקת בנושאי שיווק ומיתוג באמצעות תוכן, השפעות המדיה החברתית על החברה, ניהול קהילות, ועוד.

מרצה באקדמיה ובארגונים. מהנדסת תעשייה וניהול, יש לי תואר שני בבריאות תעסוקתית, ואני דוקטורנטית בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה בבר אילן. אני גם בלוגרית, כותבת, תולעת ספרים. ולעולם לא מפסיקה להתרגש מהמילים הכתובות.

אה, ואני קמה כל בוקר בחמש לתרגל קונדליני יוגה. חיה ונושמת מוזיקה.

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)