שגית, הבלוגרית הכי צפונית (בינתיים) – כותבת בעקבות מפגש ראשון של רשת הבלוגריות המקומיות:
נפגשנו כמה בלוגריות למפגש פתיחה קליל ומרגש שהחזיק בתוכו הרבה סקרנות וראשוניות. משתפת אתכם בתובנות לא רשמיות ממעמקי הנפש הצופה והמרגישה שלי. יש לנו כוח – אין ספק.
- אני לא לבד – ברגע שאפשרתי לעצמי להיפתח ולהתחבר ראיתי שיש עוד נשים כמוני באותו המצב והמקום. נשים חזקות, פעילות ויוצרות במגוון מתחומי החיים שמחוברות לעניין הזה שנקרא בלוג (כל אחת בדרכה) ורוצות לצמוח לחוד וביחד. רק עצמאית שנמצאת שעות לבד, אפילו אם היא אוהבת את זה, יכולה להבין. זה חיזק אותי.
- כוח הקבוצה – הרגשתי את זה חזק בחדר תוך כדי המפגש. זה כל כך אחרת מלהיות לבד בשולחן שלך בבית שלך מול המחשב שלך. פתאום הביחד של הקבוצה מעצים ומכניס רוח גבית שנושבת טוב ביחד. זה כמו לעלות על רכבת הרים עם חברות טובות. אנחנו ביחד בעניין הזה ונעלה וגם נרד ביחד לאן שזה ייקח אותנו. זה היה לי נעים.
- להכיר מעגלים נוספים – יש משהו מאוד טוב בלקום בבוקר ולצאת מהסביבה המוכרת. לעלות על הרכבת, הרכב, המונית ולפגוש נשים אחרות. האנרגיה מסביב גרמה לי להרגיש כאילו יצאתי לעולם אחר מהאגדות. כמו שאני נכנסת לבועה שאני לא מכירה ויחד עם זה יש סביבי הרגשה של בית. זה עשה לי טוב.
- לצחוק ביחד – שמתי לב לזה תוך כדי המפגש. וכשצוחקים משתחררים הרבה דברים (פעם קראתי על זה משהו). פתאום הרגשתי הקלה וכל קושי התגמד ונישכח. פתאום הרגשתי מעט על ענן, מרחפת, צפה, רגועה. זה היה לי מעניין.
- חברת נשים – אני נושמת עמוק וחייבת לומר שהיה לי פשוט… נעלמה לי המילה. היה לי כיף וטוב ומעשיר ומלמד והאנרגיה שקיבלתי סביבי הייתה טובה ושלווה. WOW. כמה שזה פשוט. כמה בנות נפגשות ויוצרות זרמים של חיבוק וחיזוק ומעין היי כזה שמאפשר הקלה. זה היה לי חדש.
- בסה"כ – מה אנחנו רוצות? מה אני רוצה בסה"כ שלי? להגשים חלום, להעביר אותו בדרך המתאימה והנכונה לו, ולהיות עבורי מציאות. לממש את הפוטנציאלי האישי שלי ולהיות חלק מסה"כ שיוצר שלם אחד טוב יותר. זה עושה לי טוב – איזה כיף.
תודה לשגית. מוזמנים גם לבלוג המקסים שלה!
