קהילות הן דבר נפלא. לפחות עד שקורה בהן משהו לא טוב. יש לקהילות גם צדדים שליליים. בואו נכיר אותם.

במיוחד עכשיו, כשאנחנו מוצפים בתכנים מכל עבר, חשוב לפתח חשיבה ביקורתית משלנו. מה ההשפעה של המדיה החברתית על החשיבה הביקורתית? למה זה חשוב ואיך עושים את זה? כאן.

האם התרבות העכשווית מעודדת אותנו לקבל תשובות מהירות ולכן גם לשאול פחות שאלות? יצאתי ללמוד ולתהות על כוחן של שאלות, ויצאתי מחוזקת.

מה קרה לשפה הכתובה, ולמה? ובכל זאת – היא כל כך חשובה היום. מה עושים כדי לשפר את התקשורת הכתובה שלנו?

אנחנו כל כך רוצים דברים נדירים, שאין לאחרים, שאולי ייעלמו מחר, או שמישהו אחר כל כך רוצה. קוראים לזה עקרון הנדירות והוא משפיע על הבחירות שלנו לא מעט. כמובן שגם המשווקים יודעים את זה, ומשתמשים בו היטב.

כשאנשים אחרים עושים משהו, זה מחזק את התחושה שלנו שגם אנחנו צריכים לעשות אותו הדבר. על זה מבוסס העקרון של הוכחה חברתית. מה זה בדיוק? למה זה קורה? איך משתמשים בזה בשיווק, וממה כדאי להיזהר?

אומרים לנו (ובצדק) כל הזמן שאנחנו צריכים נוכחות דיגיטלית. אבל האם יש כזה דבר יותר מדי נוכחות?

התרגלנו להשתמש בחוכמתם של ההמונים ברשתות החברתיות. אבל האם התוכן שההמונים מספקים הוא אכן חכם?

המדיה החברתית שולטת בחיינו וממלאה את ימינו יותר מתמיד. אבל יש לה גם צדדים שליליים, וחשוב שנהיה מודעים אליהם.

במיוחד עכשיו, וככל שהרשת מוצפת במידע לכל כיוון אפשרי, איך נוכל להעריך האם התוכן שאנחנו נתקלים בו מהימן?